משנה ז

הקדמה למשנה:
רבי חלפתא היה חי בסוף תקופת התנאים, ומקום מושבו היה בכפר חנניה.

ביאור המשנה:
רבי חלפתא בן דוסא אומר - היינו שהיה רגיל לומר דבר זה, (ועיין פרק א' משנה ב').
עשרה שישובין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם, שנאמר "אלוהים ניצב בעדת אל" - כאשר חזרו שתים עשרה המרגלים ששלח משה לתור את ארץ, עשרה מהם הוציאו דבת הארץ (חוץ מיהושע בן נון וכלב בן יפונה),  וה' יתברך אמר למשה על עשרת המרגלים שהוציאו דיבה "עד מתי לעדה הרעה הזאת", ומכאן למדו חכמים שעשרה אנשים נקראים עדה, והנה הפסוק אומר שה' יתברך ניצב ועומד היכן שבאו עשרה אנשים ללמוד תורה.
ומנין אפילו חמישה, שנאמר "ואגודתו על ארץ יסדה" - בתחילת הפסוק כתוב "הבונה בשמים מעלותיו", היינו שהשכינה בשמים היא יורדת מתי שיש "באגודתו", היינו חמישה שכן היד נקראת אגודה (שאוגד דבר ביד אחת) שיש בה חמישה אצבעות, ואם כן השכינה יורדת ובאה שיש חמישה אנשים שישובים ועוסקים בתורה.
ומנין שאפילו שלושה, שנאמר "בקרב אלוהים ישפוט" - סתם בית דין זה שלש שלושה אנשים, ומצינו בתורה שהמילה "אלוהים" הכוונה לבית דין כמו שרשום בפרשת משפטים, ולכן אומר הפסוק שבקרב הבית דין ה' יעזור להם והוא ישפוט, ונמצינו למדים שגם בשלושה שיושבים ועוסקים בתורה (שהרי הם יושבים בדין לשפוט וזהו לימוד תורה) ה' יתברך נמצא איתם.
ומנין שאפילו שנים "אז נדברו איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע" - ממה שרשום איש אל רעהו היינו שדברו אחד עם השני, ונאמר ויקשב ה' וישמע יוצא שה' יתברך נמצא איתם.
ומנין אפילו אחד, שנאמר "בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך" - היינו בכל מקום שהאדם נמצא ושם הוא מזכיר את ה' יתברך וזה על ידי לימוד התורה שה' יתברך נתן, אז יבוא אליו ה' יתברך ונמצא איתו.

מעשה שהיה:
הנה במשנה כאן מבואר שכל מי שלומד תורה ה' יתברך נמצא איתו, מעשה אחד בתלמיד חכם שהפליג בספינה יחד עם הרבה סוחרים, וכל סוחר היה משבח את סחורתו בפני כולם, והנה שאלו אותו מה אתה מוכר והיכן סחורתך? ענה להם התלמיד חכם שסחורתו גדולה משלהם, והסוחרים התחילו לחפש את סחורתו ולא מצאו, והתחילו לצחוק עליו שנדמה שהשתבשה דעתו.
באמצע ההפלגה התנפלו עליהם שודדים ונטלו את כל מה שהיה בספינה, ועלו כולם ליבשה ונכנסו למדינה אחת ולא היה להם לחם לאכול ולא לשתות, והתלמיד חכם בראותו כך נכנס לבית מדרש והתחיל לדרוש בדברי תורה, וכאשר ראו בני אותה מדינה שהוא תלמיד חכם נהגו בו כבוד, ומינו אותו רב עליהם והתחילו לפרנסו, והסוחרים שהיו איתו בספינה ראו את כל הכבוד שעשו לו, והתחילו לבקש סליחה על זה שצחקו עליו בספינה ואיך שביזו אותו, וביקשו ממנו רחמים ואמרו לו, בבקשה ממך בשביל שאתה מכיר אותנו למד עלינו זכות בפני העיר הזאת ולא נמות ברעב ובצמא, אמר להם התלמיד חכם אתם רואים עכשיו מה שאמרתי לכם, שסחורתי גדולה מסחורתם, שהנה סחורתכם אבדה וסחורתי קיימת, והבינו הסוחרים את טעותם, והתלמיד חכם ביקש מבני העיר שיפרנסו את הסוחרים, ויתנו להם מחיה ושתיה.