הפתרון נמצא בכותל

הכאב היה עצום, השבר היה נורא. ר' אברהם וזוגתו צעדו במדרגות בית הדין, אל הגט שיפריד ביניהם לנצח. לא היה ביניהם כל סכסוך, ההיפך – הם היו זוג לתפארת, שחיו בהרמוניה מושלמת ובשלום בית מעורר קנאה. 15 שנות המתנה לילדים והוראתם של גדולי הדור להפריד את החבילה – הם שהיו הגורם לגט העצוב הזה.

אחרי 15 שנות המתנה קשות, אינספור טיפולים רפואיים, תפילות בכל קברי הצדיקים ובקשת ישועה מכל גדולי הדור שליט"א, לא נותרה עוד ברירה. זוג שהיו ביחסים תקינים לגמרי, מאושרים ושמחים, נאלצו להתגרש רק כי לא זכו בפרי בטן. הגט נכתב וניתן כדת וכדין, והיה נדמה שהסיפור נגמר.
למחרת הגט, התבררה הידיעה המשמחת: האשה בהריון - מצפה לילד! איזה שמחה גדולה, ידיעה כזו היתה גורמת לאושר מופלג לר' אברהם, הבעל – האב לעתיד, אלא שעובדה אחת הפכה את השמחה ליגון – ר' אברהם הוא כהן, הידיעה הטראגית נחתה על כולם כמו ברק. בסופו של דבר – גם ביתו התפרק, גם יש לו בן, וגם – אינו יכול לחדש את קשר הנישואין, כי ההלכה אומרת שכהן אינו יכול לשאת גרושה וגם אינו יכול להחזיר את גרושתו!

המום ומזועזע, פנה ר' אברהם למרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, וביקש למצוא סדק בגט. הרב בדק את הגט מכל צדדיו, ומצא שאין כאן תנאי, והגט ניתן בהידור רב. כששמע את פסיקת הרב, פרץ בבכי מר ונסער, כאילו העולם כולו סגר עליו, במנהרה חשוכה ללא מוצא...
מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, קרב אליו וחיזק את ידיו. 'פיתרון אין בנמצא', אמר הרב אלישיב, 'אבל אולי סע לכותל ותתפלל, והשם יעזור'. ר' אברהם לא הבין – הרי הכל סגור מכל כיוון: הוא כהן, הגט ניתן כדין, ולכהן אסור לשאת גרושה. איזו ישועה יכולה לצמוח התפילה בכותל? וכי יימצא פגם חדש בגט אחרי שהרב אלישיב כבר בחן אותו מכל צדדיו? וכי יימצא היתר בתורה לכהן לשאת גרושה? מה תועלת תצמח מהתפילה בכותל?

אלא שמשהו אחר לא היה לו לעשות. וכך, בשעת צהריים, נראה ברחובות ירושלים יהודי בסוף שנות השלושים לחייו, משרך את רגליו בכבדות בואכה הכותל המערבי. מיד בהגיעו אל האבנים הקדושות פרץ בבכי מר וקולני, אשר הבהיל את המתפללים לצידו.
הוא כבר לא התפלל ולא ביקש. הוא פשוט בכה. בכה על חיי המשפחה היפים שאבדו לנצח, בכה על הילד שיגדל ללא אב, בכה על השברים שנותרו ממסכת חייו העצובה. בכי קורע לב, ששחרר את מבועי הכאב והתסכול שחש. לפתע, יד רכה הונחה על כתפו. 'למה אתה בוכה ונסער כל כך?' ר' אברהם לא השיב, רק פטר את השואל 'לא תוכל לעזור לי'. השואל התעקש: 'למה? אולי אצליח לעזור לך?'

'מה?' התעצבן, 'אתה יותר חכם מהרב אלישיב? הוא לא מצא פיתרון, אז אתה תמצא? אין פיתרון, הלכו לי החיים, לא הבנת?' אבל הזר הוסיף והתעקש. הרגיע אותו, וביקש לשמוע את הסיפור המלא. כשסיים, הם היו ישובים זה לצד זה, כאשר מעיני שניהם נחל דמעות על צרתו של ר' אברהם נטולת הפיתרון.
ואז זרק היהודי הזר רעיון. 'אולי אתה בכלל לא כהן?' 'הבל הבלים', אמר ר' אברהם. 'שלושים שנה אני עולה לעליית 'כהן', נושא כפיים בברכת כהנים ופודה את בכורי בני הקהילה. זה שאני כהן, זו עובדה שאין עליה עוררין'. אבל האיש לא השתכנע: 'הרי כל העובדות הללו הן אמת, אך יתכן כי מקורן בטעות אחת מהעבר הרחוק. שמא תנסה לברר מי היה אביך ומה ייחוסו?'

'אבי במושב זקנים בניו יורק', אמר ר' אברהם, 'ומזה כמה שנים אינו מדבר ואינו מתפקד. הוא כהן, וגם אני. אין פיתרון, נקודה'.
'תשמע לי', אמר היהודי שכבר הספיק להתיידד עם ר' אברהם, 'מה יש לך להפסיד? סע לניו יורק, ותנסה לדובב את אבא, תחפש במסמכים, תחפור בניירת, תעיין בכל הרישומים. זה אולי נראה לא הגיוני, אבל אולי, מי יודע - - - '

ר' אברהם חזר לרב אלישיב זצ"ל, אשר הורה לו לנסות. וכך, בשעת צהריים מוקדמת נראה ר' אברהם בשערי בית האבות בניו יורק, ואת פניו מקדם לא אחר ממנהל המחלקה בכבודו ובעצמו. 'איך ידעת להגיע בדיוק היום אחרי כ"כ הרבה שנים שלא ביקרת כאן?' 'מה קרה?' שאל ר' אברהם, 'מה קרה היום?'
'זהו, שבדיוק היום אביך פתח את פיו לכמה דקות ודיבר. אחרי כמה שנות שתיקה, בדיוק היום הוא דיבר וביקש שיקראו לך. כמה טוב שהגעת!' אמר מנהל המחלקה, והוביל את ר' אברהם אל חדרו של אביו.

ר' אברהם שפשף עיניו בתימהון. 'האמנם? היתכן? בדיוק היום?!' לחש לעצמו. הוא התקרב למיטת אביו, שהיה ניכר על פניו כי הוא מתרגש מהביקור, השניים דיברו והדביקו פער של שתיקת שנים, בין היתר סיפור ר' אברהם לאביו את המאורע שקרה עם אשתו והבעיה שעומדת לפניהם, ואז אמר האב הקשיש: 'דע לך אברה'מלה, שאתה לא באמת בן שלי. אני אימצתי אותך אחרי המלחמה' - - - אתה לא כהן – אתה יכול להחזיר את אשתך!!!

אמר מרן הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א: 'זה שתפילה פועלת, זה ברור. זה שתפילה יכולה לשנות את הטבע, גם זה ברור. אבל זה שהתפילה יכולה לשנות מצב שהיה סגור כל הצדדים – זה התחדש בסיפור הזה!'
כח התפילה רב, עצום, בלתי נתפס, בלתי מושג. לפעמים, הבעיה נראית סגורה מכל הצדדים, אין פיתרון, אין ישועה, אין אופק אופטימי, אין אופק בכלל. אבל התפילה שלנו - - -
יכולה לשנות הכל. ה-כ-ל. איך? לא נוכל לדעת. כיצד? זה בידיים של בורא עולם. אבל הוא מלך רב להושיע, 'קרוב ה' לקוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת!'