ברכת המזון

אל חדרו של הרה"ק בעל ה'ישמח ישראל' מאלכסנדר זי"ע נכנס יהודי, והתפרץ בבכי: 'רבי!' - זעק - 'ילדיי אינם מברכים ברכת המזון, מצוות עשה מדאורייתא, אני מדבר ומסביר, מחנך ומפציר, מבקש ומבטיח פרסים - ומשום מה דבר לא עוזר, הם לא מברכים!'
השיבו הרבי: 'זה תלוי בך!'
'בי?!' - הרים האיש עיניים מופתעות. 'אני מברך ברכת המזון, מעודי לא הפסדתי ברכת המזון! במה זה תלוי בי?! מה עוד אוכל לעשות?!'
נענה לו הרבי: 'אכן כן, אבל השאלה היא כיצד... אם תקבל על עצמך לברך ברכת המזון בקול - תיווכח לראות שגם בניך יאמצו את ברכת המזון, ויתחילו לברך כראוי ובכוונה!'
סיפור זה, המופיע בספר 'בישישים חכמה', מורה לנו את הדרך נלך בה: לא מספיק לדבר ולחנך, עלינו להראות דוגמא אישית. כדי שילדינו ילמדו לברך כהלכה, כדי שילדינו יתחנכו לאמירת ברכות כראוי - הבה נאמץ את ברכת המזון בקול רם, הבה נבחר לברך באופן שישמעו אותנו באוזניהם...
כך נזכה להטמיע בליבם את ברכת המזון, וליבנו יתרחב ברוב נחת מהם!  

אחת הפעולות השגרתיות ביותר בסדר היום של כולנו, הינה האכילה. זה כה פשוט עד שחבל להכביר מילים: כולנו בני אדם וכולנו זקוקים לדלק, הוא המזון שאנו אוכלים. כוחות רבים מושקעים במתכונים, מחקרים עוסקים בתזונה נכונה, אנרגיה רבה מושקעת בתכנון הארוחות ובעיצוב המנות... חלוקת הארוחות נבחנת בקפידה, הפחמימות, החלבונים והשומנים מחולקים למשפחותיהם, יש מנות אחרונות מותאמות וגם מפיונים בצבע דומה...
כל האנרגיה הזו מושקעת בארוחה, שתוקפה יפה לכמה שעות בלבד. הזמן חולף, הדלק אוזל, וחיש מהר נהיה רעבים שוב, מהמזון המושקע לא נותר דבר. אך האם יש משהו בארוחה שכן נותר לאורך זמן? האם יש חלק מתוך כל הסעודה שכן מותיר חותם ארוך? האם יש שלב כלשהו במשך הארוחה, שהשפעתו עוצמתית יותר מכמה שעות בודדות?

התורה בפרשת עקב חושפת שכן, ומעניקה לנו מתנה מיוחדת: מצות עשה מדאורייתא של ברכת המזון. בכל עת בה אנו אוכלים פת, אנו מצווים לברך על המזון, להודות לבורא עולם על האוכל שאכלנו, על הארץ שהנחילנו, ועל עוד טובות רבות שעושה עימנו. ברגע שאנו מודים ומברכים על מזוננו - אנו פותחים את השער לעוד שפע, לעוד מזון, לעוד פרנסה, לעוד ברכה. ברכת המזון היא הכלי, המפתח הבלעדי המפעיל את כל השפע השמימי, היורד רק אם נברך ונודה מכל הלב על מה שקיבלנו...
מצות ברכת המזון היא מצות ההודאה היחידה הכתובה בתורה. זו הפעם היחידה בה בורא עולם מבקש מאיתנו להודות לו, זו הפעם היחידה בה הוא כותב שהוא מצפה לשמוע מאיתנו תודה. זו ההזדמנות המרכזית שלנו להודות לבורא עולם על עצם החיים, על שזכינו להיות יהודים, על הזכות לחיות כאן בארץ הקודש, על הבריאות האיתנה, על הפרנסה, על כל היתר...
לפיכך, אנו מחבבים את המצוה הזו וששים לקיימה, מתרגשים לעשותה ומשתדלים היטב בכוונתה, וכפי שנוכל לראות בהרבה בתים בישראל, הילדים משוררים ברכת המזון בקולם המתוק, כשההורים מצטרפים אליהם בברכת המזון מתוך ברכון, והבית כולו גואה בשירה נרגשת של הודאה לבורא עולם על כל חסדו הטוב.

ברכת המזון טומנת באוצרה סגולה יקרה לפרנסה ברווח ובשפע רב, וגם שכבת הגנה ייחודית, קסדת הגנה. זו הבטחה אלוקית - שמימית, שהמברך ברכת המזון בכוונה ובמתינות, יינצל מהצרות המתרגשות ובאות על עולמנו! כך חושף ה'באר היטב' בסימן קפ"ה בשם הראשונים, שבכל ברכת המזון לא מוזכרת האות ף', כדי לגלות שהמברך ברכת המזון בכוונה לא שולט בו אף ולא קצף, וניצול מכל צרה וצוקה, וגם זוכה שלא יחסרו מזונותיו כל ימיו!
מדהים! הרי כל יום שעובר, צרותיו מתחדשות. יהודי יוצא מהבית, ומקווה שישוב בשלום, אך מי יודע... כמה איומים יש על העם היושב בציון, כמה הדרכים בחזקת סכנה, כמה מחלות קשות תוקפות חלילה. צרות עמך מרובות, ומי לא רוצה לזכות בשכבת הגנה מפניהן, לעטר את עצמו ובני משפחתו בהגנה אלוקית ייחודית שתשמור על כולם רגועים ושמחים?
אותן דקות יקרות ובודדות של ברכת המזון מבטיחות לנו להינצל מצרות, מעניקות לנו שכבת הגנה שמימית שתשמור עלינו. ברכת המזון היא הבטחה אלוקית להגן עלינו ולשומרנו מכל צרה וצוקה, ועל כן - בוודאי שנאמץ את המצוה היקרה הזו, ונברך ברכת המזון כראוי וכהלכה, בכוונה ובהתלהבות!
אך כדי לזכות בהבטחה הזו, כדי להעצים את השפעתה בחיינו, כדי לברך ברכת המזון כהלכה ולזכות בכל אוצרותיה, הבה נזכור את דבר ההלכה הפשוטה, הפסוקה ב'משנה ברורה': את ברכת המזון טוב לברך בקול רם. יוצאים ידי חובה גם אם לא מברכים בקול, אך לכתחילה - יהודי צריך לברך ברכת המזון בקול!

כמה נפלא! ההלכה הזו, יש בה עצה נפלאה ומיוחדת, כלי עוצמתי במיוחד לזכות באוצרות השפע של ברכת המזון. הבה נתרגל: ברכת המזון מברכים בקול, נקודה. כי הקול מעורר הכוונה, שומר על הריכוז, גורם לברך בהתלהבות ובדבקות, כראוי לרגע בו אומרים תודה לאבא שבשמים!
בנוסף יש כלי נוסף, עוצמתי במיוחד, שמגלה ה'משנה ברורה': לברך ברכת המזון מתוך סידור או ברכון. כשאדם קורא מתוך הכתב, הוא מתרכז, עוקב אחר מה שהוא קורא, וממילא נשמרת כוונתו. כדאי כל כך לאמץ גם עצה זו, להתרגל לברך ברכת המזון מתוך הכתב, ובכך להתרגל לברך ברכת המזון כראוי, ולזכות לשפע האוצרות הטמונים במצוה היקרה הזו!
הבה נאמץ את העצות הללו, נתכונן כראוי לברכת המזון, ניקח ברכון בידינו, ניטול מים אחרונים, ונתיישב לברך בריכוז ובכוונה, בקול רם ומתוך ברכון. כך נזכה לקיים את המצוה הזו כהלכתה, לפתוח לנו שערי פרנסה, ולזכות בהגנה שמימית!