ברכות שונות לנשים

1. כל הנהנה מהעולם הזה בלי ברכה, כאילו נהנה מקדשי שמים. ועל כן ראוי לכל אישה ובת להיות בקיאה היטב בהלכות ברכות, לבל תכשל חלילה באיסור ברכה לבטלה, כי המברכת ברכה שאינה צריכה, עוברת על "לא תשא את שם ה' אלוקיך לשווא", וכל העולם כולו נזדעזע בשעה שאמר קדוש ברוך הוא: "לא תשא את שם אלוקיך לשווא"

מאה ברכות בכל יום:
2. חייב אדם לברך בכל יום מאה ברכות לפחות. והטעם הוא, מפני שהיו מתים בכל יום מאה נפשות מישראל, ותיקן על זה דוד המלך לברך בכל יום מאה ברכות. וגם נשים חייבות לברך בכל יום מאה ברכות. ויש אומרים שנשים פטורות מכך.

ברכת אילנות:
3. נשים הרואות בימי ניסן אילנות שמוציאין פרחים, חייבות גם הן בברכת האילנות.

ברכת החמה:
4. הרואה את החמה בזמן שהיא חוזרת למקום שהיתה בו בעת תלייתה ברקיע ביום הרביעי לבריאת העולם (כמופיע ומפורסם בלוחות השנה – זמן ברכת החמה) מברכת: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". וזמן הברכה חל אחת לעשרים ושמונה שנים ביום רביעי בשבוע בתחילת

תקופת ניסן:
5. יש אומרים שנשים חייבות בברכת החמה, ויש חולקים. והנכון שיעמדו הנשים בצד האנשים בנפרד, וישמעו את הברכה מפי השליח צבור, ויצאו ידי חובה.

ברכת הלבנה:
6. אין הנשים מברכות ברכת הלבנה. וגם הנשים מבנות אשכנז לא נהגו לברך ברכת הלבנה.

שעשה לי נס:
7. מי שניצול מסכנה כגון שבאו גנבים בלילה ובא לידי סכנת נפשות, וכן אם ניצול מתאונת דרכים, או שנדקר בסכין וכיוצא בזה, כשמגיע שוב למקום ההוא תאמר בלי שם ומלכות "ברוך שעשה לי נס במקום הזה" ורק בנס היוצא מגדר הטבע, כגון שנברא לו מעיין חדש וכדומה, בזה מברכים בשם ומלכות

שעשה לי נס במקום הזה:
8. אשה שנעשה לס לבעלה במקום מסוים, אינה מברכת ברכת שנעשה נס לבעלי וכו', וכן אין האיש מברך על אשתו. ורק יוצאי ירכו של האדם מברכים על אביהם או על אמותם.

ברכת הגומל:
9. נשים חייבות לברך ברכת הגומל לאחר מחלה או לידה, (וכן לאחר נסיעה מעיר לעי, כשהנסיעה ארכה שעה ושתים עשרה דקות) והנכון שהאישה תברך בעזרת נשים כשיש עשרה אנשים בבית הכנסת וקוראים בתורה. וכן אם עושים מסיבה בבית להולדת הבן או הבת ויש שם עשרה אנשים, ויש לאישה להכנס ולברך בפניהם ברכת הגומל. ואפשר לברך ברכת הגומל בלילה. ומכל מקום יש המקפידים שלא לברך ברכה זו אלא ביום.

הטוב והמטיב ביולדת:
10. אף על פי שנפסק בשולחן ערוך שאישה שילדה זכר, צריכים היא ובעלה לברך ברכת הטוב והמטיב. מכל מקום לא נהגו לברכך ברכה זו, ורק נהגו שהאב מברך שהחיינו בשעת המילה.

שהחיינו בבת מצווה:
11. ביום שמלאו לבת שתים עשרה שנה שלמות ונעשית בת מצוה. טוב שתלבש בגד חדש או שתאכל פרי חדש ותברך על זה ברכת שהחיינו ותכוון בברכתה גם על כניסתה לעול המצוות.

מצוה שהזמן גרמא:
12. אין לנשים ספרדיות לברך על מצוות עשה שהזמן גרמא, כגון שופר, לולב וסוכה, כיון שאנו פוסקים כמרן השולחן ערוך שאין לנשים לברך על מצוות עשה שהזמן גרמא (כל המצוות שיש להם זמן מסויים ואין יכולים לעשות אותם מתי שרוצים), ויש בכך חשש ברכה לבטלה.