קידוש במקום סעודה

קידוש במקום סעודה:
ה. אין קידוש אלא במקום סעודה, שנאמר: "וקראת לשבת עונג", ופירושו חכמינו, שקריאת השבת (הקידוש) תהיה במקום עונג (הסעודה). ולכן אם קידש על היין ולא סעד לא יצא גם ידי חובת קידוש. וגם אם סעד אחר כך במקום אחר לא יצא ידי חובת קידוש, ולכן אם נאלץ לאכול סעודתו במקום אחר, צריך לחזור ולקדש במקום שאוכל.

ו. השומע קידוש מחבירו או משכנו הקרוב אליו, ואין דעתו לסעוד שם, אסור לו לטעום שום דבר כי אינו יוצא שם ידי חובת קידוש. אבל הנמצא בביתו ושלחנו ערוך לפניו ושמע הקידוש משכנו, ונתכוון השומע לצאת ידי חובה, והמקדש להוציא ידי חובה- יצא ידי חובת קידוש, כיון שסועד במקום ששומע הקידוש.

ז. אם קידש על מנת לאכול בפנה זו ונמלך לאכול בפנה אחרת אפילו הוא טרקלין גדול- אינו צריך לחזור ולקדש, כיון שהכל חדר אחד. אבל לכתחילה לא ישנה מקומו אפילו מפנה לפנה. ואם היה דעתו לפני הקידוש לסעוד בפנה האחרת- מותר לעשות כן אף לכתחילה.

ח. אם קידש בחדר זה לא ישנה מקומו לאכול בחדר אחר, אפילו היתה דעתו לפני הקידוש על כך, אבל בדיעבד אפילו שינה מבית לבית או מבית לחצר, כל שגילה דעתו לפני הקידוש שברצונו לשנות מקומו-אין צריך לחזור ולקדש. ואם לא היתה דעתו על כך, אם רואה את מקומו הראשון- אין צריך לחזור ולקדש, ואם לאו- צריך לחזור ולקדש.

ט. יכול אדם לקדש לאחרים אפילו שאינו אוכל עמהם. ואם עדיין לא קידש בביתו לא יטעום עמהם עד שיקדש במקום סעודתו, ואף בקידוש היום יכול לעשות כן, ומכל מקום יותר טוב שישתה רביעית יין בקידוש של היום ויחשב לו כקידוש במקום סעודה.

י. אם לאחר הקידוש אכל כזית פת (30 גרם) נחשב לקידוש במקום סעודה, ורשאי לסעוד סעודתו במקום אחר, וכן אם אכל כזית עוגה מחמשת מיני דגן יצא ידי חובת קידוש במקום סעודה, ואפילו אם שתה רביעית יין בלבד מכוס הקידוש יצא ידי חובת קידוש במקום סעודה, ויש חולקים בדין העוגה וסוברים שאינו נחשב לסעודה. ונכון להחמיר בזה בקידוש הלילה שעיקרו מן התורה.

יא. כיון שאין קידוש אלא במקום סעודה, לכן כתב מרן בשולחן ערוך שיותר טוב להנהיג שלא לקדש בבית הכנסת, כיון שאין בזמנינו אורחים שאוכלים בחדרים הסמוכים לבית הכנסת. ומכל מקום בבית הכנסת שכבר נהגו לקדש בליל שבת, אין לבטל את המנהג, כיון שיש עמי הארץ שאינם מקדשים בביתם, ועל ידי הקידוש מזכים אותם שיצאו ידי חובת קידוש מן התורה.

אכילה לאלתר:
א. צריך לאכול במקום הקידוש לאלתר. ולא יפסיק אפילו זמן קצר. ולכן לאחר הקידוש מיד יטול ידיו לסעודה מכלי שאינו נקוב, ולפני שיטול ידיו יאמר מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר וכו', שיש בו ז''ן (57) תיבות, ויכוין שלא יחסר מזונו וגם מזון הנפש. וצריך ליטול ידיו מעומד, וכן בכל שלש הסעודות של שבת.

ב. אותם הנוהגים לאכול דגים בין הקידוש לנטילת ידיים, עדיף שיבטלו את מנהגם כי גורמים ברכה שאינה צריכה, כיון שהם דברים הבאים בתוך הסעודה שברכת המוציא פוטרתן.

ג. לכתחילה יש ליזהר שלא לצאת לחוץ בין קידוש לסעודה אפילו שחוזר לאכול במקום שקידש, ומכל מקום אם יצא לחוץ כדי ליטול ידיו לסעודה או להתפנות אין בזה כל חשש, כיון שזה לצורך סעודה. ולכן אין לפקפק כלל במנהג הפשוט בסעודת שבת ללכת ליטול ידיו לסעודה, אף על פי שיש שינוי מקום ואינו רואה מקום הראשון שקידש, כיון שזה לצורך הסעודה.