חכמת התורה הקדושה

כתוב בזוהר הקדוש: אסתכל קב"ה באורייתא וברא עלמא - הקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם. המפה של העולם זה התורה הקדושה. אדם בונה בניין אינו בונה בלי תוכנית. אדם בונה בניין, כל מה שבבניין - נמצא במפה, כי בלי המפה לא בונים. וכיון שכך, אין דבר בעולם שלא תמצא בתורה הקדושה, ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא. הגאון מוילנא אמר שעל הפסוק "עלו זה בנגב" גילו לו בחלום הלילה אלפיים מאתיים עשרים ושש סודות, ובסוד אחד מהם הוא יודע את התרופות לכל המחלות שיש בעולם!

יש בתורה תרי"ג (613) מצוות. מתוכם רמ"ח (248) מצוות עשה, כמו תפילין וציצית שהם מצוות של קום ועשה. וישנם שס"ה (365) מצוות לא תעשה: לא תרצח לא תגנוב וכו'. בגוף האדם יש רמ"ח איברים כנגד רמ"ח מצוות עשה, ושס"ה גידים כנגד שס"ה מצוות לא תעשה! האדם מחובר לתורה, כל מצוה שעושה מקדש את אותו אבר שהוא כנגדו, וכל עבירה שעושה פוגם חלילה באותו אבר שכנגד אותה עבירה.
אמנם, יש מצוות כלליות ועבירות כלליות. יש מצוה המושכת אור על כל האיברים מכף רגל ועד ראש ומקדשת את כל האדם. לדוגמא, "תלמוד תורה כנגד כולם" - אין מצוה בעולם כמו לימוד התורה. לימוד תורה מושך קדושה ואור רוחני עליון על כל רמ"ח אברים ושס"ה גידים של האדם!

ולכן, שימו לב, שמלימוד התורה יש לאדם הכי הרבה סיפוק וקורת רוח יותר מכל המצוות, ולמה? כי בלימוד התורה מושפעת על האדם שפע גדול של קדושה, וזה מזון הנפש. הנפש של האדם גם היא צריכה מזון, הגוף של האדם הוא כמו הבגד של הנשמה, הגוף הוא החליפה כמו שאומר הזהר הקדוש על הפסוק "על בשר אדם לא יסך" הגוף הוא בשר של האדם, הוא מלבוש, והאדם זה הנשמה. הכנסו לישיבות הקדושות וראו בחורים ואברכים בכל הגילאים, שקועים בלימוד שעות על גבי שעות, לא מכריחים אותם והם לומדים בחשק והתמדה. אפשר ללמוד מתמטיקה כל היום? אין דבר כזה, זה חול, אין בזה רוחניות, תורה לומדים כל היום ורוצים עוד ועוד. אין דבר הממלא את הנשמה של האדם כמו התורה, זה האוכל של הנשמה.

אדם שלומד תורה, כשהוא הולך לישון קשה לו לעזוב את הגמרא, איזה סיפוק יש לו! איזו הרגשה! אדם אחר הדרשה מרגיש שהוא מלא, הרגשה רוחנית שאין בשום משחק או בילוי. מרגיש מלא, מקבל כחות.
אומר דוד המלך "ותורתך בתוך מעי" (תהילים מ), וכי התורה היא במעיים?! אוכל הוא במעיים, בשר הוא במעיים. אומר האור החיים הקדוש: "ותורתך בתוך מעי" פירוש לרוב חשק עבודת הקודש עד שמרגיש בלומדו תורת ה' כאילו אוכל וממלא בני מעיו ממזון.
אדם מעביר זקן את הכביש, עוזר לאחרים יש לו הנאה מעצם הנתינה. אנשים באים לכאן לדרשה ממרחקים, נשארים כמעט עד חצות ליל, ומרגישים מלאי סיפוק וכוחות. להבדיל, מסופר על מרצה באוניברסיטה שבסוף ההרצאה שאל האם יש משהו להעיר? אמרו לו יש כאן הרבה אנשים להעיר...

כתוב בספרי הקבלה, שכל מצוה שאדם עושה היא עולה למעלה, עושה שם ייחוד וחוזרת מיד על הנשמה שלו. כמו ברז שפותחים למטה עולה ויורד שוב על האדם. כך זה בכל מצוה, וכל שכן לימוד תורה שמוריד שפע כזה כמו המוביל הארצי, אין דברים כאלה. לכן מעט מההרגשה הזו מרגישים כשמקיימים מצוה, שום דבר בעולם לא נותן הרגשה רוחנית כתורה ומצוות. בגלל שהנשמה מקבלת שפע רוחני מהמצוה שעושה!
בפרט לימוד התורה שאי אפשר לתאר ולשער מה לימוד התורה עושה בעולמות העליונים, וכמה אור עליון הוא מושך מלמעלה על נשמתו. כמו שכותב הרמח"ל בהקדמת פתחי חכמה דרך עץ חיים: אך התורה הנה קודש ה', אשר לה מציאות גבוהה בגבהי מרומים. וכאשר יעסוק בה האדם למטה - אור היא אשר תאיר בנשמתו להגיע אותו אל גנזי מרומים, גנזי הבורא יתברך שמו, בדרך הארה ופעולה חזקה אשר היא פועלת בה כו' ע"ש.

כמה אור יש בתורה שמי שלומד אותה היא מיד משפיעה עליו שפע של קדושה וטהרה, שנזכה להתחזק בפרט בימים אלו בלימוד התורה הקדושה ונתקדש בקדושתה, אמן.