אין פרוטקציות

התורה בפרשתינו מספרת על יעקב אבינו, ויירא יעקב מאד וייצר לו... ולאחר דרכי הכנת ההשתדלות ודורון של חנופה לעשו הרשע, הוא עומד בתפילה: הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אותו פן יבוא והכני אם על בנים. ותימה! יעקב אבינו קפצה לו הדרך כדי שילון בבית ה', והוא קיבל הבטחה בחיזיון נבואי, והנה אנכי עמך וגו' והשיבותיך וגו' כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דיברתי לך, מלווה הוא ומוקף במלאכים וקרא שמם מחניים, והוא מלווה בברכת יצחק, וזכות אבותיו אברהם ויצחק מסייעתו, הוא עצמו גיבור עצום ונלחם עם שרו של עשו, עם מלאך, "ויוכל"! ונקרא על כך שמו ישראל.

ומלבד זאת, הרי הוא עצמו לא היה "קטלא קניא", הוא היה גיבור, כמו שמפרש רש"י ויגל את האבן כמי שגולל פקק מעל פי חבית, לא לשון גלילה אלא לשון גילוי! אבן שכל הרועים של חרן היו צריכים לגלול יחד! מלבד זאת, בניו היו גיבורים גדולים ובגלעד הם ליקטו אבני ענק כל אחד מהם לבדו, ושנים מהם הרגו לימים את כל בני שכם. ויש לו זכות עצמית שמירת התורה בין לבן הארמי ולא למד ממעשיו, והקב"ה אומר לו לחזור לארץ כנען! א"כ התמיהה מתחזקת ומתגברת, עולה ויורדת, חודרת חדרי בטן: יעקב אבינו ממה אתה מפחד?!

משה רבינו, הקב"ה מפציר בו במשך שבועיים שילך לגאול את ישראל, ויקבל עליו עול מלכות. והקב"ה מבטיחו כי אהיה עמך ומשה רבינו מסרב, עד שהקב"ה אומר לו אם אין אתה גואלם אין אחר גואלם (שמ"ר ג). ואז משה רבינו מסכים ויוצא למצרים. מספרת לנו התורה ויהי בדרך במלון ויפגשהו ה' ויבקש המיתו! מלאך שלוח להרוג את משה רבינו, למה? כי התעכב בברית המילה לבנו, ציפורה אשת משה התעשתה, לקחה צור ותמל את ערלת בנה, אז עזב אותו המלאך! והשאלה מתבקשת, הרי "אם אין אתה גואלם אין אחר גואלם", מי יגאל את עם ישראל?!  והרי הקב"ה הבטיח לו "כי אהיה עמך".
אלא כאן אנו למדים שאפילו כשיש הבטחות גדולות, הכל זה בתנאי שאתה לא חוטא, אם אתה חוטא ח"ו אין הבטחות! רואים אנו מזה שאפילו אם אין עם ישראל ח"ו, ואין גאולה, יקוב הדין את ההר! אין פרוטקציות בשמים!

מזה נבין ממה פחד יעקב אבינו, ויירא יעקב מאד וייצר לו, יעקב היה אצל לבן עשרים ושתיים שנה, לבן היה טמא מטומא, מכשף גרוע מבלעם. אמר יעקב אבינו, שמא נתלכלכתי בחטא אצל לבן הארמי! שמא חטאתי! מהחשש, הוא רועד מפחד. הוא עצמו מעיד "ותרי"ג מצות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים", אבל מי יודע, אולי נדבק שמץ של חטא, ובוודאי רק בשגגה, ואם יש חטא – אין הבטחות! פן יבוא והכני אם על בנים! יש אנשים, שאם זיכו אותו במקרה במצוה, הניח תפילין בתחנה מרכזית, מיד רץ למפעל הפייס, חושב שמגיע לו את כל העולם!

וכמו שאומר הכתוב משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו, קורים אל ד' והוא יענם, בעמוד ענן ידבר אליהם אבל בכ"ז נוקם על עלילותם! משה רבינו מבקש חמש מאות תפילות כדי להכנס לארץ ישראל, והקב"ה לא מתרצה. נדב ואביהוא, היו שקולים כמשה ואהרן. ביום הקמת המשכן, יום של שמחה גדולה בעם ישראל, יש להם את זכות משה הדוד ואהרן האבא, הם הקטירו קטורת לד' שלא ציוה אותם, ותצא אש מלפני ד' ותאכל אותם! יצאו שתי חוטי אש מהמקדש ושרפה את נשמתם. ואומר הקב"ה בקרובי אקדש, שידעו כמה חמורה היא כל עבירה.

יעקב אבינו, האבות הקדושים, רעדו מכל חטא ועבירה, עם כל גדלותם. כי הם יודעים שנשמה היא כיהלום של מילארדי קראט וצריך לשמור על זה מכל משמר! כמו שכתב השל"ה הקדוש למה נקראת יראה על שם שמאירה את הנשמה של האדם! כמו שכתוב (ישעיה נט) עוונותיכם היו מבדילים ביניכם ובין אלוקיכם כשאדם הוא ירא שמים אין מחיצות בינו לבין השי"ת, והנשמה שלו מאירה!
שנזכה ליראת שמים אמיתית ובזכות זה נזכה להיות קרובים לקדוש ברוך הוא, אמן.
שבת שלום.