מהי התרופה ליצר הרע

כתוב בזוהר הקדוש על הפסוק "אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך", אומר הקב"ה: אם את יפה בנשים, עושה כל המצוות וגמילות חסדים ומעשים טובים, אבל אין לך ידיעה בתורה שלי, צאי לך, צאי ממחיצתי.  הדולר בשמים – זה ידיעת התורה. אם אדם אינו עוסק בתורה, למרות שהוא עוסק במצוות וגמילות חסדים אינו קרוב לקב"ה. ואין תחילת דינו של אדם אלא על דברי תורה! ומה שואלים את האדם שאלה ראשונה בבואו לאחר מאה ועשרים? האם קבעת עיתים לתורה? הרי "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי", אם לא לימוד התורה עשרים וארבע שעות ביממה לא הייתי בורא את העולם, זה עיקר תכלית בריאת העולם.

ככל שקשה לאדם יותר, כך מתקרב יותר לקב"ה, יש אירוע מבוקש, ואדם מוותר עליו בשביל הקביעות שלו בלימוד, בשביל השיעור והדרשה, הוא מוותר משלו  בשביל התורה - אתה מתקרב לקב"ה, אולם אם חלילה להפך - מתרחק מהקב"ה.  בכל יום יוצאת בת קול מהר חורב ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. יושבת התורה עזובה בדד, כי אותו פלוני הולך למשחקים ושעשועים ועוזב אותה. התורה הקדושה שכולה סודות ורזים עילאין, תורה שמלאכי השרת לומדים אותה, אתה עוזב בשביל הבלים?! איזה ביזיון זה לתורה! נורא נוראות! לכן, צריך לשמור על הזמן של לימוד התורה, לא לבטל את שיעור התורה.  כל מה שמביא את האדם לדרגות רוחניות גבוהות, ורוח הקודש, רק לימוד התורה, אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא היה עוסק בתורה. מצוות בלא לימוד התורה אינו זוכה לשום דרגה. התורה היא מאירה את נשמת האדם, מזככת אותו ומטהרת אותו.

"עיר פרא אדם יוולד" - כל אדם נולד "פרא", בין אם דתי בין אם חילוני, אחד נולד שבעים אחוז פרא אדם, חברו נולד עשרים אחוז פרא, אבל לכולם יש מה לתקן כולם צריכים לעבוד על עצמם ולתקן את מידותיהם ואת תכונותיהם. כמה מידות רעות יש באדם? קנאה תאוה וכבוד כעס קנאה אכזריות וכך כל המידות והתכונות, אדם צריך לעדן את מידותיו ולשלוט בהם, ככל שהמידות שלו רעות יותר, קשות יותר הוא יותר "פרא" יותר חיה, צריך אדם לעבוד על עצמו כדי להיות "אדם" ולא חיה.  מ"עיר פרא" שנולדת – אדם יוולד, תעשה אדם! עבוד על עצמך שתהיה "מלאך" ולא "חיה". ברחוב אין לאדם כלים לתקן את עצמו, כל יום נעשה יותר "בהמה" יותר גאוותן יותר קנאי, הרחוב מגביר את המידות הרעות יותר ויותר. תראו לי חילוני אחד שתיקן המידות שלו!

ולהקב"ה יש תרופה לזה (קידושין ל) הקדוש ברוך הוא אמר להם לישראל: בני, בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין. ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו... ואמרו בגמרא: אם פגע בך מנוול זה יצר הרע משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח ואם ברזל הוא מתפוצץ, שנא' הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע. הבורא עולם אומר לך, הסם המוות של המידות הרעות, של יצר הרע, זה לימוד התורה, בבית המדרש אתה נכנס רע ויוצא טוב, נכנס זכוכית יוצא יהלום, בית חרושת ל"אדם". אבל ברחוב זה בדיוק ההפך, יוצא אדם מהבית וחוזר "חיה" מלא קלקולים, מלא טומאה. ברחוב מחפשים איך להגביר את הרע שבאדם, השקר הקנאה והתאווה מושלים שם.

צריכים לשמוח בעצם הדבר שאנחנו נכנסים לבית המדרש, כמו שאמרו חכמים על אדם שנכנס לחנות של בושם, אפילו לא קנה בושם כבר דבק בו הריח הטוב, ריח טוב לוקח איתו. מי שבא לבית המדרש מקום השראת השכינה הנשמה קולטת משהו. כתוב "ויקהל משה את כל עדת ישראל... ויצאו כל עדת ישראל מלפני משה". ושואלים, לשם מה צריכה התורה לספר שיצאו "מלפני משה" כיון שנקהלו לפני משה ודאי הוא שכשיצאו מלפני משה יצאו. אלא, באה התורה ללמדנו, שכשיצאו היה ניכר עליהם שהם "מלפני משה", כשאדם קם משיעור תורה רואים עליו שהוא שקול ורציני, רואים את העדינות, את היראת שמים. אדם נכנס אדם אחד ויוצא אדם אחר, התורה מאירה את פניו של אדם. ברוך אלוקינו שנתן לנו תורה כל כך מתוקה ונפלאה, וחיי עולם נטע בתוכנו!