כח הצדיקים

האדמו"ר מפרמישלאן, בוצינא דנהורא, רבי מאיר זיע"א, מגדולי החסידות שבכל הדורות. אלפי חסידים היו נוהרים אליו לשמוע ממנו בלמודים, לראות את שלחנות השבת, את התפילות הנוראות, לקבל ממנו תורה ויראת שמים, ולראות את זיו פניו המאירים.
והנה שבת אחת הרגישו החסידים שהאדמו"ר אינו רגוע, מהורהר הוא ודאגת מה פרוסה על פניו. הסתיימה סעודה שלישית, התפללו ערבית, והרבי פניו להבה שלהבת אש. הגיעו להבדלה, לוקח הרבי את הכוס בידיו, אך שוב נמלך בדעתו ומניח את הכוס בחזרה, וכך שוב מרים את הכוס ומוריד את הכוס.
לפתע נמלך הרבי ואמר, הבו לי בבקשה בחור צעיר היודע לרכב על סוס במהירות גדולה. בא הבחור לפני הרבי, אמר לו הרבי, רוצה אני שתדהר במהירות לאיישישוק העיר הגדולה, אולם עליך להזדרז מאד, ואינני עושה הבדלה עד שאתה חוזר לכאן. שליחות דחופה לי. אולם יש לי תנאי עמך, בצאתך מהעיר עליך לנופף בשוט שלוש פעמים כלפי מעלה. כך גם בצאתך משם עליך לנופף בשוט שלוש פעמים בגובה.

כשאתה מגיע לשם הרבי יהיה בסעודה שלישית עדיין, הוא מאריך בה עד חצות הלילה. תגש אליו, גם אם יהיה באמצע דברי תורה, שאל אותו בשמי, אמור לו שמאיר'ל מפרמישלאן שואל מה הפירוש במילים "בי בי בי", הוא יענה לך חזור אלי במהירות והשיבני דבר, כי אינני מבדיל על הכוס עד שאתה שב אלי לפה ומעביר לי את השליחות. רץ הבחור כחץ מקשת, לקח את הסוס הטוב ביותר, הניף את שוטו ו... דיו! כסערה הוא חלף על פני העיר, וכשיצא מהעיר הרים את השוט שלוש פעמים גבוה, כציווי הרבי. המשיך לדהור במהירות עצומה, אך ראה זה פלא, בשלוש דקות הוא הגיע אל העיר, הדרך קפצה לו.
נכנס לאיישישוק העיר, ראה את החסידים סביב הרבי, שותים בצמא את דבריו, כולם מרוכזים בדברי הרבי, אבל חזקה עליו ציווי רבי מאיר והוא נגיש עד לרבי, מתעלם מהתדהמה שאוחזת בחסידים, מקריאות ה"חצוף" אומר לרבי את מה שאמר, שיש לו שאלה דחופה מהרבי מפרמישלאן, הרבי מאיר אליו פנים ושומע אותו בהדרת כבוד, הוא שואל את השאלה המסתורית "מה הפירוש בי בי בי"... הרבי ענה מיד: בני ישמעאל, בני ישמעאל, בני ישמעאל. החסידים ההמומים למראה הדו שיח המוזר, באמצע ה"תורה" באמצע ה"טיש", ובאמצע ה"שלש סעודות" סעודה שלישית בסלנג החסידי. הבחור מיודענו יוצא מבית המדרש, מניף את שוטו שוב טס עליו וחוזר בקפיצת הדרך לרבי מאיר. רבי מאיר מפרמישלאן זיע"א קיבל את הבחור ושמע את תשובת הרבי, עשה הבדלה בשמחה, ופנה להסביר למקורביו מה ארע.

סיפר הרבי, בשבת קודש הייתי ברעיוני בעולמות העליונים, ראיתי כי רחמנא ליצלן נגזרה גזירה איומה על שונאי ישראל, ולא ידעתי מה לעשות. הרעשתי עולמות, התפללתי, ולא הצלחתי לבטל הגזירה. עד שאמרו לי ממרום כי יש תקוה קלושה, יען כי חתימת הגזירה לא היה בכתב מפורש אלא בראשי תיבות ב"י ב"י ב"י. ואמרו לי שאם שני צדיקים בדור יכוונו לדבר אחד, יוכלו להעביר את הגזירה לאחרים. את ראשי התיבות "ב"י" פתרתי בני ישמעאל, שתעבור הגזירה הנוראה מבני ישראל לבני ישמעאל. ומשהסכים הרבי השני על ידי ותרגם זאת על בני ישמעאל נמשכה הגזירה לבני ישמעאל. ואכן מסופר שמתו באותה שנה אלפי ערבים, כן יאבדו בקרוב כל שונאי ישראל.

מסופר על אחד האדמורים  בסעודה שלישית, עת רעווא דרעוין, ראוהו מרוכז מאד ושוב חייך לעצמו. שאלו אותו מה ראה, ואמר להם, ראיתי פריץ אחד שהיה לו ארמון מפואר, והנה עבר שם תלמיד חכם ומצא מחסה תחת המרפסת המפוארת, מפני הגשם. ברגע שאותו חכם הלך משם כל הארמון קרס. כי כל הארמון לא היה אלא בשביל אותו חכם נזר הבריאה.

אדם עשיר קונה קאדילאק מפוארת, נוסע עימה לצפון ומעלה בחור ישיבה לטרמפ, מי העיקר? אפשר שכל מה שקיבל את האוטו זה כדי שיוכל להעלות בן ישיבה, הוא נזר הבריאה, לא מתאים לו סובארו...
אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי! אם לא לימוד התורה עשרים וארבע שעות לא היה העולם קיים, על תלמיד חכמים, על תינוקות של בית רבן העולם קיים. הקב"ה ברא את העולם כדי שישחקו בכדור? כדי שיחזקו את השרירים?! לא בגבורת הסוס יחפץ לא בשוקי האיש ירצה רוצה ה' את יראיו! שנזכה ללמוד ממעשי הצדיקים אמן!