הרכבת דוהרת

רבי ישראל מסלנט זיע"א אומר: למה דומה חודש אלול? לרכבת שדוהרת ויורדת אחת עשרה חודש למטה למטה, אח"כ בחודש אחד צריכה לעלות את  כל מה שירדה באחת עשרה חודש. אחת עשרה חודש אדם מקלקל, עושה עבירות על ימין ועל שמאל. ואח"כ בחודש אחד, הוא חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות, ששערי שמים פתוחים, באהבתו ובחמלתו פתח לנו את כל השערים העליונים וקורא לנו: שובו אלי ואשובה אליכם. בחודש זה צריך לתקן את כל מה שקלקלנו שנה שלמה.
אז איך אפשר שלא לומר סליחות? לא לפחד, לא לירא מיום הדין. אם יעמוד אדם למשפט, על דברים קלים, שלילת רישיון, קנס על תנאי, כמה חודשים קודם הוא לא נרדם בלילה, הוא לא רגוע, אולי יהיה שופט טוב? אולי יחוס. אם כך שופט בשר ודם, כשעומדים למשפט לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה, שלפניו אין משוא פנים ואין ויתורים, על אחת כמה וכמה צריך לפחד ולרעוד, כמה צריך להתחזק בשיעורי תורה, כמה צריך להתעורר בתשובה. חודש זה הוא כולו רחמים, כי הקדוש ברוך הוא אוהב אותנו, ובלבד שנעשה תשובה שימו לב.

כתוב בספרים הקדושים, בחודש אלול צועדים אנו לתוך המועדים, עשרת ימי תשובה ראש השנה ויום כיפור עד נעילה, נעילת השערים. שואלים הספרים נעילה זה נעילת שערים אם כך מתי נפתחים השערים? מתי נפתחים השערים העליונים? וכתוב בספרים הקדושים שהשערים נפתחים בחודש אלול, התפקיד שלנו, להכנס מה שיותר בשערים העליונים, כמה שיותר פנימה בארמונו של מלך! להתקרב כמה שיותר לבורא העולם.
אני לדודי – אין לי רצונות, רבונו של עולם. כל הרצונות שלי של כל השנה בטלים ומבוטלים, אני לא קיים! כל כולי לבורא עולם! רבוש"ע: מה שאתה רוצה אני רוצה. הרצונות שלך הם הרצונות שלי, אני בטל אליך!
מי שרוצה לזכות ביום הדין, אני מקבל על עצמי שאין לי רצונות בחודש הזה, אני בחודש הזה לא זמין, לשום דבר שאינו שייך לבורא עולם. אני תפוס עם השבת, עם שיעורי תורה, עם התפילין, עם התורה. אני לדודי, כל כולי לבורא עולם. ארבעים יום של עבודה, ארבעים יום של השקעה, ארבעים יום של נתינה. כל אלה שנהרגו בכבישים, חלמו על כך? חשבו שזה יקרה?! אף אחד לא יודע מה יקרה איתו. כמה צריך לפחד מיום הדין.

כתוב בספרים משל נפלא על זה. תארו לכם מלך שפותח את שערי הארמון, כל הרוצה להכנס נכנס. יש שמצליח להכנס עד כסא המלך, יש כאלה עד אמצע האולם, ויש כאלה שנשארים בחוץ.
עכשיו כל השערים בשמים פתוחים, אדם מתאמץ בסליחות בבקשות בתחנונים בקבלות ובשיפור המעשים, הוא מצליח להתקרב עד כסא המלך, אבל אלו שלא מתאמצים ולא מתכוננים, הם נשארים בחוץ.
אלו ימים של עמל, כמה שיותר להתקרב לקב"ה. האריז"ל הקדוש אומר, בחודש אלול כל שערי מרום פתוחים, רק תתקרב לקב"ה, רק תנצל את ההזדמנות לבוא להיכל מרום.

והרי לא ידע האדם את עיתו, אולי נגזר עליו חלילה דבר לא טוב. התקרב אליו יתברך, תאמר את הסליחות בהתעוררות! איך אפשר לבוא ליום כיפור בלי הכנה, בלי סליחות, בלי התעוררות, בלי שינוי המעשים. איך זה יתכן?
אנשים חיים כל השנה כולה בהבלים ודברים בטלים, אדם מקים עסק, בונה סופר ענק, חברת היי-טק, ולבסוף הלך לישון ולא קם בבוקר, מה לקח עימו לשמים? רק העוונות שלו. יש לו עסק פורח ובסוף הוא פורח! אם היה תורם לישיבות ליתומים ואלמנות, היה לוקח עימו זכויות ומעשים טובים שהיו עימו לזכות ולחיי עולם ועד.
אלו ימים לא פשוטים, ימים של תשובה ומעשים טובים! אנו צריכים להרבות בתורה ומצוות, בתפילה ותשובה ונזכה להגיע מוכנים ליום הדין ולזכות לשנה טובה ומבורכת.