פרשת שמות

בפרשה התורה מתארת לנו את שעבוד מצרים. ואכן שעבוד זה הוא בא מגזירת בין הבתרים שכך אמר הקב"ה לאברהם אבינו "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם". אך יש לנו להתבונן מהי תכלית שעבוד זה. עוד יש להתבונן מצד פרעה מה היתה מטרתו בשעבוד הזה. שאם נפרש כפשוטו שחיפש עבדים לבנות לו ערים. הרי כל המבנים שנבנו קרסו,  ואם כך מה הרויח. וגם אינו מובן למה יחליף מלאכת גברים לנשים, והרי המלאכה לא תוצלח.

במדרש תנחומא שואל מדוע המטה נהפך לנחש ולא לדבר אחר. ועונה המדרש אלא אמר הקב"ה למשה כשם שהנחש נושך וממית כך מצרים נושכין וממיתין את ישראל ואח"כ נעשה כעץ כך יהיו המצרים לעץ יבש. עוד אמר לו הבא נא ידך בחיקך והנה ידו מצורעת. מה הצרעת דבר טמא כך המצרים טמאין ומטמאין את ישראל. וישב ידו אל חיקו והנה שבה כבשרו כך אני מטהר את ישראל מטומאת מצרים. ע"כ. ויש להבין דברי המדרש הנ"ל ששואל מדוע הראה לו דוקא נחש. ומתרץ בגלל שהנחש נושך וממית. וזה פלא, וכי חסר בעלי חיים שנושכים וממתים. ואם כן חוזרת השאלה מדוע דוקא נחש.

הגאון רבינו יוסף דב הלוי בספרו "בית הלוי" מבאר כאן ביאור נפלא. וכך כותב: והענין דהנה המצריים שתים רעות עשו לישראל. אחת רעת הגוף במה ששיעבדו בהם בפרך, שנית הוא רעת הנפש שהחטיאו וקלקלו אותם הרבה, וכמו שאמרו במדרש (ילקוט שמות רלה) כשהיו ישראל ליד ים סוף, קטרגו על ישראל הללו עבדו עבודה זרה והללו עבדו עבודה זרה. והשיב להם הקב"ה הללו עבדו מתוך שיעבוד ומתוך טירוף הדעת, וזהו השני מופתים שהראה למשה, שפרעה נמשל לנחש שנושך, והוא על שיעבודם הקשה בעבודתם, והשני בצרעת, שהמצרים היו מטמאים אותם בנפשם.
ואך יש להבין למה בחר לו נחש והרי כמה חיות שנושכים וטורפים והם עוד יותר מסוכנים ולמה הראה לו בנחש דוקא. רק הענין שגם בשיעבוד הגוף שעשה להם לא היה עיקר מחשבתו ותכלית כוונתו בזה על השיעבוד עצמו והרווחת הממון שיגיע לו מעבודתם כדרך כל האדונים בעבדיהם, רק עיקר תכלית מבוקשו היה להחטיאם ולהעבירם מדתם, והשיעבוד היה התחכמות להוציא על ידו מחשבתו הרעה, וחשב שכאשר יוסיף עליהם השיעבוד יביאם ההכרח לעזוב דתם כדי שיקל מעליהם העבודה. וכמבואר בילקוט כשהיו ישראל מלין את בניהם היו המצרים אומרים להם למה אתם מלין אותם היו כמצריים ותקל העבודה מעליכם. הרי שזה היה תכלית רצונם. ולכן דימהו לנחש שנושך ואין לו הנאה מהנשיכה, כמו שאר החיות שנהנות מהטרף שלהם.

וזהו הטעם שהעבידום בפרך ופירשו במדרש שהחליפו מלאכת אנשים לנשים. והרי בודאי מי שכוונתו להרוויח כסף יבחר בעבדים מיומנים בעבודה. אבל אם יחליף מלאכת אנשים לנשים הרי תהיה המלאכה מקולקלת כי אינם רגילים בה. אבל כיון שמטרתו היתה רק להקשות עליהם, לכן לא שם לבו לעבודה אם תהיה כראוי, והחליף אותה כדי להוסיף עליהם הקושי והכבידות, כמו אדם שאינו רגיל לעבוד ומכריחים אותו לעבוד הוא מתעייף מהר. נמצינו למדים שעיקר שעבוד פרעה בבני ישראל היה כדי להחטיאם, וידע שבזה שהם יפרשו מדרך התורה בזה יוכל לשלוט עליהם ולא יצאו משם לעולם.

לפי זה נבין שזה גם היתה מטרת שעבוד מצרים כדי שעם ישראל יהיה ראוי לקבל את התורה ולשומרה בכל מצב, היו מוכרחים לעמוד בכל הניסיונות ולזכך את עצמם כדי שיהיו ראוים לקבל את התורה ולשומרה בכל התנאים.