פרשת מקץ

פרשת מקץ מתחילה בחלומותיו המשונים של פרעה, שחכמי וחרטומי מצרים נלאו לפתור אותם, עד שהחליט שר המשקים לספר על פקחותו של 'נער העברי' הנמצא בבית האסורים שיודע לפתור חלומות כהוגן, ותיכף נשלח השליח להביא את יוסף לעמוד לפני פרעה ולתת פתרון לחלומותיו של פרעה. ובאותו מעמד של פתרון החלום הרי פרעה רואה את חכמתו הרבה של יוסף, וממנהו באותו מעמד להיות 'משנה למלך' כנאמר בפסוק "אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ:".  

כשמתבוננים במהלך זה רואים את דרכי ההשגחה הפרטית שליוותה את יוסף. בתרגום יונתן מתרגם את הפסוק כך: ויהי בבוקר ונטרפה רוחו וישלח ויקרא את כל חרטומי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את החלומות, ולא היה אפשר לאיש אשר יפתור אותם כי מלפני ה' ניסוב מן בגלל שהגיע זמנו של יוסף לצאת מן בית הסוהר. עכ"ד. התרגום מבאר כי היתה כאן 'השגחה' שהחרטומים לא יצליחו לפתור לפרעה את החלום, וכל זה היה סיבה כדי שיוסף יצא מבית הסוהר, כי כבר הגיע העת שלו להשתחרר משם. לכך סובב הקב"ה את הענין שפרעה לא יהיה מרוצה מהפתרונות של החכמים ויבוא יוסף ויפתור את החלום.

כהמשך לכך אנו רואים פלא נוסף באותו מעמד פרעה עושה דבר נוסף "וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם יוֹסֵף צָפְנַת פַּעְנֵחַ וַיִּתֶּן לוֹ אֶת אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן לְאִשָּׁה" והדברים מפליאים עד מאוד מאמתי פרעה מתערב בעיניני שידוכים והוא תיכף מחליט לתת את 'אסנת בת פוטיפר' ליוסף לאשה.
בספר 'אזנים לתורה' כותב בזה שלושה הסברים: א) חשש פרעה שמא ימצאנו פוטיפר ליוסף בשוק ויאמר 'עבדי אתה'. אבל אחרי שלקח את בתו לאשה, יספר פוטיפר בשבחו, ויאמר שהמדינים גנבו אתו ולא היה עבד מעולם. וכך מבואר בחזקוני. ב) השידוך הזה סתם את פי הנשים המפיצות שמועות שהפיצו את עלילת אשת פוטיפר על יוסף, כי מעתה יראו הכל שפוטיפר בעצמו אינו מאמין בעלילה זו, כי אילולא זו, לא היה נותן לו את בתו לאשה, כדי שלא יתקרבו שנית אשתו עם יוסף. וכעין זה אמרו חז"ל הנטען [הנחשד] על האשה לא ישא את בתה. (יבמות כ). ג) איש נכרי כי ימלוך איננו מתקבל על רוב העם, ואומרים לו האחד בא לגור וישפוט שפוט. ולכן השתדל פרעה שחפץ בטובת ארצו וטובת יוסף שישא אשה מבנות הארץ, ויהיה ע"י זה כמו אזרח במדינה, ולפיכך נסמך לשידוך הזה "ויצא יוסף על ארץ מצרים" שאחר שהשתדך עם בת פוטי פרע יצא למלוך על מצרים. ע"כ. הרי שוב רואים את דרכי ההשגחה בצורה פלאית איך הוריד הקב"ה מעל יוסף את כל החרפה הרעה שדברו עליו במצרים.

גם השם המיוחד שפרעה נתן ליוסף 'צפנת פענח' יש בו כדי ללמדנו את גודל הנס שנעשה ליוסף. דהנה הנצי"ב ב'העמק דבר' מבאר כי השם 'פענח' מורכב משני שרשים 'פע' משורש הופעה וכבוד. ו'נח' מלשון נחת וענג הנפש. והטעם שקראו בשם זה, מפני שנתפעל פרעה מעוצם כוחו של יוסף שהרי מי שחי כמה שנים בשפלות ומתעלה פתאום במעלה גבוהה מאד אי אפשר לו לסבול את המצב החדש, וקרוב מאד שיצא מדעתו או שימות. ופרעה ראה שיוסף יוצא מבית האסורים ועומד למלוכה ולא נשתנה כוחו, ובנוסף לכך מי שאינו מורגל כי אם בעבדות והכנעה, אינו יודע איך להנהיג שררה פתאום, והרי יוסף מעבדות הגיע להנהגה נפלאה, מזה אמר פרעה שיוסף מעיקרו אינו עבד ואינו שפל, אלא בכחו להיות רם ונשא אלא שכח זה היה טמון בתוכו, וכעת הוא עומד על כחותיו העיקרים וזהו הוראת השם 'צפנת פענח' הוא איש אשר בכחו צפונה הופעת השררות והנחת. הנה גם בכאן אנו רואים את דרכי ההשגחה הנפלאה שליוותה את יוסף באופן מיוחד מאוד.