חזן ללא קול

מסופר על אדמו"ר רבי אהרון מקרלין שהיה צדיק יסוד עולם קודש קודשים, עד כדי כשהיה נותן יד לרשע היה גורם לו לחזור בתושבה. בקרלין היו מלא חסידי האדמו"ר שהיה להם בית כנסת ששם הם תמיד היו מתפללים עם האדמו"ר אבל מידי פעם האדמו"ר מקרלין היה הולך להתפלל עם המתפללים של העיר בבית כנסת הגדול. יום אחד הגבאי של בית הכנסת הגדול שבעיר הזמין שני חזנים פייטנים מפורסמים להתפלל בשבת  ולהנעים את התפילה בסלסולים כך שאנשי העיר יהנו בשבת. כל העיר הגיע להתפלל בשבת קודש זו בבית הכנסת הגדול, כל הבית כנסת היה מלא עד אפס מקום כבר אנשים עמדו בחוץ בחלונות כולם נהנו מהקול הנעים בתפילה. לאחר עשרים דקות של תפילה הדלת נפתחת האדמו"ר מקרלין הגיע כולם קיבלו צמרמורת וכשהרבי נכנס ושומע את החזנים ומיד כל פניו התקמטו הסתובב ויצא מבית הכנסת. איך שהרבי יצא מבית הכנסת החזן קולו נסגר ולא יכל להמשיך את התפילה וביקש מהחזן השני הסומך להמשיך, אבל גם הסומך קולו נסגר ולא יכל להתפלל, לא היתה ברירה והחזן בית הכנסת עלה לדוכן להמשך תפילה רגילה.

אחרי התפילה הגבאי לקח את שני הפייטנים לביתו לסעוד את סעודת שבת. באמצע הסעודה התחיל הגבאי לשיר שירי שבת ושני החזנים קולם לא חזר עדין הוא סגור. הגבאי אמר להם נראה לי זה בגלל האדמו"ר, איך שהוא הגיע לבית הכנסת ויצא נסגר לכם הקול. לכן בזמן הטיש החסידים לוקחים יין והרבי מברך אותם וכך גם אנחנו ניקח יין והרבי יברך אתכם שיחזור לכם הקול. הגיע הטיש מלא חסידים מסביב לרבי, והרבי נותן לכל חסיד כוס יין, גם הגבאי ביקש מהרבי שהקול של שני הפייטנים יחזור. אמר לו הרבי לקחתי מהם משהו שאני צריך להחזיר. החזן הגדול בשיא חוצפתו התחיל לצעוק על האדמו"ר אתה פוגע לנו בפרנסה. אמר לו הרבי, רשע תתוודה על העברות שלך. אבל החזן לא ויתר והמשיך לצעוק איזה עברות אני עושה. הרבי אמר לו, או שאתה יוצא מכאן או שאני יוצא מכאן, אם אתה עז פנים כזה וחצוף אחרי עברות כאלו קשות שאתה עושה במחיצתך אני לא מוכן להיות כל החסידים התחילו לבקש ממנו לצאת אם לא הם יוצאו אותו. החזן יצא אבל הסומך הפייטן נשאר בוכה. אמר לו, רבי אני יודע שאני קלקלתי הרבה. הרבי אמר לו בשבת לא בוכים בשבת צריכים להיות שמחים, אבל כל השבת הוא המשיך לבכות עד שהגיע מוצאי שבת וביקש מהרבי תיקון. אמר לו הרבי, אתה רוצה שהקול שלך יחזור אני מחזיר לך אותו. אמר לו הסומך, מה יתן לי הקול ואני אדם פגום בעוונות הקב"ה לא ישמע את תפילתי.

אמר לו הרבי קודם כל תתוודה על העברות שלך זה כבר חצי תיקון והמשך התיקון שלך אתה תהיה צריך לרוץ כל יום עד מקום פלוני שהוא רחוק כמה קלומטרים לבית הכנסת להתפלל שם ולחזור בריצה, כך שלוש שבועות זה יכפר לך על כל הריצות שרצת למקומות לא טובים. כך סיים את שלוש השבועות הגיע לטיש של הרבי והרבי זימן אותו להנעים את הציבור בקולו וכל החסידים נהנו מקולו הערב. אבל החזן שהיה עז פנים ולא היה מוכן להודות על עברותיו, נשאר קולו סגור עד סוף חייו. כמה אנחנו צריכים לחזור ממעשינו הרעים "מודה ועוזב ירוחם"  אדם שמודה ועוזב את החטא זה כבר חצי תיקון, במיוחד שאנו נמצאים בחודש תמוז שהוא ראשי תיבות זמני תשובה ממשמשים ובאים.