רפואה שלמה

מעשה כלפני תשעים שנה בתלמיד אחד שלמד בישיבת חב"ד. אותו בחור חלה ולא הרגיש טוב ומצבו הלך והתדרדר ליותר גרוע. המשגיח רבי יחזקאל לקחו לרופא לבדוק את בריאותו. הרופא בדק אותו והודיע למשגיח שמצבו גרוע ביותר הלב לא מתפקד, הראות התמצקו...  סיכוי לחיות 0%. המשגיח שמע זאת נבהל, הלך לתלמיד והודיע לו שהרופא ביקש שילך לנח בבית עד שירגיש טוב ולאחר מכן יחזור לישיבה, הואיל והישיבה זה לא מקום הראויה לו למצבו. (שלא רצה שימות בישיבה) אותו תלמיד סירב ללכת הביתה.

בזמנם היה את האדמו"ר מחב"ד האמצעי רבי יוסף יצחק היה איש קדוש ונורא, המשגיח סירב שיהיה בישיבה והתלמיד מסרב לבית. שניהם הלכו לאדמו"ר ובכניסתם ביקש המשגיח מהתלמיד לדבר לבד לפני כן עם האדמו"ר. ניכנס המשגיח את הרבי וסיפר לו את כל מצבו הגרוע של התלמיד  שאיננו מחמת כך יכול להישאר בישיבה, יצא המשגיח והבחור נכנס. אמר לו הרבי, לפי דברי הרופא והמשגיח אתה חייב ללכת הביתה. הבחור קבל זאת נורא קשה. אמר לו האדמו"ר, אבל לפי דברי- אתה נשאר בישיבה ובתנאי הואיל והמצב בכלכלי בישיבה היה נורא קשה, בקושי היה מה לאכול, לכן תלך תאסוף תרומות לישיבה ובזכות זאת תהיה בריא. וכך הבחור התחיל לאסוף תרומות לישיבה ומצבו הולך ונהיה יותר בריא וממש עזר בכל לישיבה בשורות מהחסידים לרבי וכו'.

יום אחד אותו תלמיד היה אצל הרבי ומספר לו את כל החדשות של אותו יום, באמצע השיחה נקש הגבאי בדלת והודיע שיש הרבה אנשים בתור שרוצים להיכנס ולשוחח עם הרבי. אותו תלמיד צעד לכיוון הדלת לצאת החוצה אבל האדמו"ר ביקש ממנו שיישאר בחדר ולא יצא החוצה. התלמיד לא הבין, אנשים רוצים לבוא לדבר עם הרב פרטיות ולא נעים שאני ישמע. לכן לפחות אמר לעצמו שילך עד הקצה של החדר שכך לא ישמע. האנשים נכנסו לשוחח עם הרב ולהתייעץ עמו כל אחד עם דבריו.
יצא הבחור לרב אחרי קבלת קהל ואמר התלמיד לרבי, שלש דברים שראיתי אצל האנשים שנכנסו לרבי לא היו מובנים לי. הראשון, נכנס לרבי ושאל "רבי האם הבנתי את סימן" אמר לו כן ויצא. לאחר מכן נכנס עוד אחד והודיע, זה אני אני והתעלף... והוציאו, גם זה לא הבנתי. לאחר מכן נכנס השלישי ושאל את הרבי שאלות והתייעצות והרבי עונה עד שהגיע לדבר האחרון וששאל את הרבי, הרבי לא עונה, שאל שוב והרבי לא עונה ואומר לו, אני לא עיוור. שוב ממשיך לשאול את הרבי מה התשובה. אמר לו הרבי, אני לא חרש, שמעתי ששאלת. אמר לו הרבי, אני מצטער יש הרבה אנשים בחוץ אין לי זמן. אותו אדם הבין שהרבי לא רוצה לענות לו ויצא.

מספר אותו תלמיד שהוא לא הבין את שלשת המקרים, עד שיום אחד פגש את הראשון ושאל אותו  האם אתה זה שהיית אצל הרבי ושאלת אותו האם הבנת את הסימן והרבי אמר לך כן? ספר לי מה קרה ומה התכוונת לומר לרבי. אמר לי אותו אדם אני יספר לך את הסיפור בשלמות. אבא של הרבי ציווה עלי ללכת לסיביר לקרב יהודים ביראת שמים עד כדי כך במקומות כאלו. שאלתי את הרבי כמה זמן אני היה שם. אמר לי, אתה תקבל סימן. הייתי שם תקופה, אנשים התחזקו והיה שם יהודי רחוק מן הדת חיזקתי אותו וממש שימח אותי כל הזמן. היינו ביחד וחכתי לסימן מהרבי. עד שיום אחד הרבי נפטר וחשבתי אולי זה הסימן. שלחתי מכתב לרבי האמצעי רבי יוסף יצחק האם אני יכול לחזור. ענה לי, מור אבי אמר לך שיהיה לך סימן. נבהלתי מאיפה הוא ידע שאבא שלו אמר לי שיהיה לי סימן, אני הייתי עם אביו לבד ואבא שלו לא סיפר, לא הבנתי. המשכתי לחזק את בציבור שם. יום אחד ישבתי להמשיך לחזק את אותו אדם הרחוק מהתורה ומצוות וקיבלתי מכתב מהרבי מחב"ד האמצעי רבי יוסף יצחק. לקחתי את המכתב וקרא את המכתב בקול (כמנהגם) והרבי כותב לי יש לי פה אשה הגונה ובעלה נעלם הרבה זמן וכתב לו את כל התואר איך אותו אדם נראה ואני רוצה שתמצא לי אותו. לא הבנתי מאיפה אני ימצא את אותו אדם. הרמתי את הראש וראיתי את חבר שלי מעולף וכשהערנו אותו התברר שהוא אותו אחד שהרבי מחפש. מיד אמרתי לו אני ואתה נוסעים עכשיו אל הרבי וחשבתי אולי זה הסימן שהאדמו"ר אמר לי. נכנסתי אל הרבי ושאלתי אותו, רבי האם הבנתי את הסימן והוא ענה לי כן, כן. והשני שנכנס אחרי והתעלף, הוא אותו בעל תשובה שחיזקתי אותו והתברר שבעלה של האישה העגונה.

כך גם מאחד הימים פגשתי את אותו אדם ששאל את הרבי שאלות והרבי לא ענה לו בשאלה האחרונה, סיפר לי את הסיפור במלואו. אמר לי אותו אדם, הרבי צדיק, הרבי לא עיוור ולא חירש. הגעתי לרבי עם מספר שאלות ובעיקר השאלה האחרונה שבאתי ממרחקים, כשהרבי לא רצה לענות לי לא ידעתי מה לעשות בעיקר בשביל זה באתי עד לכאן. השאלה האחרונה היתה בנושא שידוך האם כדאי וראוי להיפגש עמה. ולבסוף כשיצאתי מהעיר שמעתי שהיא נפטרה פתאום. אז הבנתי למה הרבי לא ענה ואדרבה אמר לי שהוא לא עיוור ולא חירש, שידע שהיא מתה ומחמת כך לא רצה לענות לי עליה.
זכותם תגן עלינו אמן.