שמחה כפולה

היה זה לפני כמה שנים, ביום רביעי בשעה 2:14 בצהריים, בשכונת בורו פארק בברוקלין - ניו יורק. הגאון רבי בן ציון סנה שליט"א, מנהל רוחני ומשפיע מפורסם במונסי, עשה דרכו ליעדו כמעשה שגרת היום יום, ולפתע רטט הטלפון הנייד שלו. מישהו זר התקשר אליו באמצע היום, וביקש לפוגשו בדחיפות.
לנוכח הדחיפות המהולה בקולו של האיש, הם סיכמו להיפגש כבר באותו יום, בשעה 5:30. הרב סנה המתין במקום שנקבע, כשאז הבחין ביהודי מבוגר למדי, הרץ לקראתו מתנשם ומתנשף, וניכר עליו כי הוא נסער מאוד. 'כבוד הרב!', אמר האיש, 'בשורה משמחת במיוחד אני רוצה לבשר לך...'
הכל החל בשיחה אותה נשא הרב סנה כשבועיים קודם לכן, בבית המדרש דחסידי פאפא בבורו פארק. בדבריו, עמד הרב סנה על חשיבות ההודאה, והסביר כי המטרה לשמה נברא העולם היא כדי שהבריות יכירו בבורא עולם, ויודו לו על רוב טובו עימם. 'לפיכך', הרעים בקולו, 'לפעמים נשלחת לאדם צרה או התמודדות, כשכל מטרתה היא להזכירו לשאת עיניים בתפילה לבוראו, לגרום לו להרים עיניים אל מלך מלכי המלכים!'

הוא הוסיף וסיפר, על יהודים שנתקלו בקשיים בחייהם ללא כל הסבר טבעי, ורק משקיבלו על עצמם להרים עיניים בתודה ולהוקיר את בורא עולם במילים פשוטות מליבם - זכו בישועה כבירה. 'ואין כל פלא בכך,' הוסיף ואמר, 'הרי זו היתה מטרת הצרה, מסיבה זו נשלח לאדם קושי. ברגע שיהודי נושא עיניים מודות לשמים - באותו רגע כל הבעיות שלו יכולות להיפתר וישועתו קרובה!'
אחרי סיום השיחה, התפזרו הנאספים איש איש לביתו, עדיין תחת הרושם הכביר שהותירה בהם הדרשה המאלפת. גם הרב סנה המשיך בשגרת חייו, עד לאותה שיחת טלפון דרמטית, שהובילה אותו לפגישה עם היהודי הזר עד לפני רגע.
אותו יהודי פתח וסיפר, כי הוא אב ל-9 ילדים טובים ומוכשרים, ששמם הולך לפניהם. את שבעת הראשונים זכה לחתן ללא כל קושי, ההצעות רדפו אחריהם ולא נותר לו אלא לבחור מביניהן... 'אלא שאצל השניים האחרונים הכל נתקע, הם מוכשרים וחכמים, חברותיים ואהובים לא פחות מקודמיהם, אך שום דבר לא זז אצלם!'
הוא תיאר בפרוטרוט כיצד הגיעו אליו ההצעות הטובות ביותר, אך אלו עלו ונפלו במהירות הבזק, והשידוך הטוב - עמו יקימו בניו בית, המשיך להתעכב ללא גבול וללא כל הסבר טבעי. 'הגדול מביניהם הוא כבר בן 28', סיפר בדייקנות, 'וזה שאחריו בן 26. ועם כל הכבוד לכך ששנים ארוכות מדובר בהם נכבדות - דבר לא זז, יום שמחתם התעכב בלי שום סיבה הגיונית!'

'ואז', המשיך אותו יהודי וסיפר, 'השתתפתי בשיחה שנשא הרב לפני כשבועיים בבית הכנסת 'פאפא', והרגשתי כאילו הרב מדבר רק אליי... חזרתי הביתה נסער ונרגש, הלום רעם ומבולבל. כינסתי את רעייתי ושני בניי, סיפרתי להם על השיחה המאלפת, ומיד הגענו למסקנה שאולי אנו טועים. הרי ניסינו כל תפילה אפשרית, ביקשנו והתחננו וביצענו כל סגולה, ודבר לא הועיל. אולי מסמנים לנו משמיים להתחיל להודות, להתמקד בהודאה להשם הטוב?
עוד באותו היום, קיבלנו על עצמנו להחליף דיסקט, לעבור מתפילה מתחננת להודאה נרגשת. עשינו רשימה של החסדים הרבים שה' עשה איתנו, העובדה שאנו בריאים, ויש לנו פרנסה, ויש לבנינו שם טוב, והם נחשבים לבחורים מצויינים. הוספנו הודאה על הקושי הייחודי הזה בנושא השידוכים, מתוך אמונה כי יש לו מטרה טובה עבורנו, ואנו מודים גם על הקושי הזה!'
האיש עצר לרגע את שטף דיבורו, ובקול נרגש ועיניים דומעות הוסיף: 'מה אומר ומה אדבר, אספר לך בדיוק מה קרה אחר כך. כשבוע לאחר מכן התארס הבן הגדול, בן ה-28, אחרי עשר שנים בשידוכים ומאות הצעות שנפלו - הגיע יום שמחתו, לא יאומן כי יסופר. אבל זה עוד לא הכל...'
עיניו נצצו, מבטו קרן, והוא הוסיף באושר גואה: 'והיום, בעוד שעתיים, אנחנו שוברים צלחת באירוסי הבן השני. ממש כך. אני יודע שלא הכרנו עד הרגע הזה, אבל אני מרגיש ששני השידוכים שלנו נעשו בזכותך, כי פתחת לנו חשיבה מחודשת על המשמעות והכח של ההודאה, והעובדה שהיא מרעיפה לנו ישועות ושמחות. לכן ביקשתי לבוא לפוגשך בדחיפות, ולהזמינך לשאת דברים באירוע המשמח, בשמחת אירוסי בני שתתקיים הערב!'
מיותר לציין, כי הרב סנה עשה כבקשת המחותן המאושר, ונשא דברים בשמחה המרגשת. לעיני החתן המאושר והמחותנים, נחשף הסיפור שהפך לשיחת היום בשכונה והיכה גלים גם בסביבות רחוקות בהרבה. כמה ההודאה היא הכלי הטוב והמועיל ביותר להשפיע ישועות, עד כמה כל מה שנדרש מיהודי לעשות הוא להרים עיניים בהודאה לה' הטוב על כל חסדיו ורחמיו, ואז יזכה לרגעים המשמחים ולישועתו הנכספת!

ואת הסיפור הזה, שמענו בעדות אישית מפי הרב סנה שליט"א, שהעיד עליו לפרטיו. וללמדנו בא:
לא פעם אנו נתקלים בקושי, ומרימים עיניים מתחננות. פיטורין פתאומיים, חובות כבדים, שמחה שמתעכבת, ישועה שמבוששת מלבוא. לפעמים הילדים אינם פועלים כפי ששאפנו, לפעמים מחלה קשה או קלה, או כל סוג של התמודדות. בוודאי אנו מתפללים, עושים סגולות חשובות, מקבלים על עצמנו קבלות טובות, אבל הכלי הטוב ביותר בעולם הוא - - -
פשוט להגיד תודה. להרים עיניים לה', ומעומק לב נרגש לומר: תודה לך אבא שבשמים, על כל הטוב והחסד שגמלת עימנו. תודה על החיים והבריאות, הפרנסה והמשפחה, ותודה מיוחדת ונפרדת על הקושי עמו אנו מתמודדים. כי כשאנו מודים לבורא עולם, אנו מגיעים לתכלית לשמה הגיעה עלינו הצרה, אנו זוכים לממש את המטרה של ההתמודדות, ואין פלא כי על ידי כך נפתרת הבעיה ואנו נפטרים מכל צרה וצוקה, והישועה מגיעה ישירות משערי שמים!
וכך כתב הגאון רבי חיים פלאג'י זצ"ל בספרו 'רפואה וחיים', כי אמירת 'שירת הים' בכוונה - היא סגולה בטוחה לזיווג הגון בקרוב. כי כשיהודי מתמקד בהודאה, כשיהודי מחפש הזדמנויות להגיד תודה לאבא שבשמים, כשלבו של יהודי מתרונן לשורר שיר תודה לקדוש ברוך הוא - בכך הוא פותח לעצמו את כל השערים, וזוכה לישועות גדולות ונפלאות!
הבה נחפש כל הזדמנות להודות לבורא עולם, לשבחו מעומק הלב, במילים שלנו, במילות התפילה, בפרקי התהלים, טוב להודות לה' ולזמר, כי אז נוכל להגיד בבוקר ובכל יום - את חסדך וישועתך!