מהפך רפואי מפתיע

היה זה בחצר ישיבת 'באר יעקב', ביום ששי, בשעת בוקר מוקדמת. אל החצר נכנסה אשה מבוגרת וחולה, וביקשה לשוחח עם ראש הישיבה, הגאון רבי משה שמואל שפירא זצ"ל. גאון התורה וענק המידות האזין בקשב לסיפורה קורע הלב: 'ראש הישיבה, המחלה הנוראה קנתה שביתה בגופי, והיא מקננת בי ומחסלת תא אחרי תא. עברתי טיפולים קשים ומייסרים בארץ, אך הרופאים נואשו ושולחים אותי לטיפולים מפרכים בחו"ל, אולי זה יעזור... מה עוד אוכל לעשות?'
רבי משה שמואל נשך את שפתיו בכאב, והשיב: 'ראי נא, בתי. היום יום ששי, עוד מעט תפרוש השבת את כנפיה, תעטוף בברכה אלוקית רוחנית את הבריאה כולה, ואותנו בתוכה - הזוכים להתחבר למתנת השבת, היא מקור הברכה. אם לעצתי תשמעי, תקבלי על עצמך להקדים לקבל את השבת 10 דקות מוקדם מהזמן הכתוב בלוח, עשר דקות מספיקות...'

ראש הישיבה הפסיק לרגע, והמשיך: 'הרי כך כתוב בספר 'פרי מגדים', שהמוסיף מחול על הקודש, מוסיפין לו חיים. פשוט כדי שתזכי בעוד ממתנת החיים, כדאי לזכות להוסיף עוד במתנת השבת. וה' יעזור, הרי כל הברכות וגם ברכת הרפואה תלויות בשבת, יתן ה' שזה מה שיביא את המזור והתרופה לכאבך וסבלך, אמן!' - סיים ראש הישיבה בברכה חמה.
על אתר, קיבלה על עצמה האשה כי באותו היום תקבל על עצמה את השבת 10 דקות מוקדם יותר, וכך תנהג, בלי נדר, כל ימי חייה. היא שבה לביתה בהקלת מה, מצפה לזכות לראות בישועת ה' ובברכת השבת.
ביום ראשון, עם שחר, השכימה קום ונסעה שוב לבית החולים, כחלק מסידרת בדיקות וצילומים שהיא עוברת לקראת ההטסה לחו"ל לטיפולים. בשלב מסויים, החלה המולה רבה סביב מיטתה, והיא בהתה בחוסר אמון במתרחש לנגד עיניה. לפתע הגיעו רופאים בכירים, ובכירים עוד יותר, ואף מנהל המחלקה טרח והגיע מחדרו...

היא נלחצה מאוד, בעיקר לנוכח העובדה שמיד לאחר שהביטו בצילומים ובבדיקות העדכניים - נערכה ישיבת צוות בהולה. בשלב זה איש לא טרח לנדב לה מידע, הם היו כה המומים ונרעשים, עד שהתקשו למצוא את המילים לעדכן בחדשות את הפציינטית בעצמה... רק אחרי שעה של מתח, ניגש אליה אחד הרופאים והסביר:
'תראי, אין לי שום הסבר למה שאני אומר, אך אלו העובדות. המחלה החלה לסגת לאחור באופן מפתיע, אנו רואים כי בימים האחרונים התהפכה המגמה באופן פלאי, ועלינו להמתין עוד לראות מה קורה. האמת שקצת נכנסנו ללחץ, חששנו שאולי המכשור המתקדם שלנו נפגע, אולי הבדיקות והצילומים לא נעשים בצורה המיטבית ולכן יש כאלה תוצאות משונות... הרי אין לנו כל תיעוד רפואי לנסיגה מפתיעה בהיקף המחלה בטווח זמנים כה קצר וללא כל טיפול!'
'זה נס, זה נס!' - הפטיר מנהל המחלקה כשחלף על פניה כעבור כמה דקות. 'משהו מוזר, נס רפואי ממש. שהמחלה תיסוג מעצמה? ללא כל טיפול? - עשרים שנה אני באונקולוגיה, לא ראיתי דבר כזה!' - ציין בהתפעלות...
במשך כמה שבועות, המשיכה האשה להיות במעקב ולעבור טיפולים קלים יחסית בבית החולים, עד שהחלימה לחלוטין והיתה כאחד האדם. ובכל אותם שבועות היתה לנס ופלא רפואי, כשהרופאים תמהים כיצד אשה שאובחנה כחולה סופנית שספק אם טיפול מורכב בחו"ל יצליח להאריך את חייה, ולפתע פתאום היא צועדת בבטחה לעבר הבראה מלאה!

כשהחלימה, שבה האשה ונסעה ל'באר יעקב', להודות לרבי משה שמואל שפירא על עצתו המחכימה, שהצילה את חייה. רבי משה שמואל ביטל בתנועת יד את התודה: 'וכי אני עשיתי משהו? הלא זו השבת, רק השבת! הכח של השבת מקור הברכה, וגם מקור לברכת הרפואה. זה מה שהציל את חייך, זה מה שיצר את הנס הרפואי שהכל מתפעלים ממנו.
וככל שתתמידי לקבל שבת מוקדם - כך תזכי לראות כיצד השבת פותחת לך את כל השערים ומעטרת את חייך באושר ועושר, פרנסה ונחת, רפואות וישועות!' - בירך רבי משה שמואל, לא בכוחו כמובן - כפי שהדגיש, אלא בכוח זכות הקדמת קבלת השבת...
וסיפור זה, המופיע בספר 'תוספת שבת כהלכתה' פרק ד, אינו אלא אחד מאלפי הסיפורים, בהם נושעו יהודים שזכו לקבל על עצמם את אור השבת 10 דקות מוקדם מהזמן, כדי לזכות להתחבר, להתקשר, ולהתרגש עם יום השבת. זו סגולה עתיקה וותיקה, אך גם כל כך הגיונית:
הן השבת נושאת בכנפיה את הברכות כולן, הן מיום השבת מתברכים כל ימי השבוע. כמה פשוט להבין ולהפנים, שככל שיהודי מתחבר יותר לשבת וזוכה בכמה דקות נוספות של יום השבת, הוא מגביר את הברכה בביתו, ופותח לעצמו שערי שפע וברכה מיום השבת, שערים שנפתחים לקראתו ומשפיעים עליו אושר ועושר, סיפוק רוחני וגשמי, רפואה וישועה, וכל שאר הדברים שיהודי זקוק להם!

הבה נתארגן, ניערך, נתרגש ונתכונן, כדי שנזכה להימנות על לגיונו של מלך, מקבלי השבת מוקדם מהזמן. כל מה שזה דורש מאיתנו, הוא להקדים קניות, להתחיל לבשל ביום חמישי, להתחיל את הנקיון מוקדם מהרגיל. בעזרת שינוי בלוח הזמנים שלנו לקראת סוף השבוע, נזכה להיכנס לשבת מוקדם, נזכה ליותר שעות באור השבת, ונזכה לברכה ושפע עד בלי די!