מאבטחים סמויים

הממלכה כולה היתה בהלם, השמועה עשתה לה כנפיים במהירות הבזק. בנו של המלך, יורש העצר העתידי, נתפס במעשה מעילה חמור וקיצוני. היה ברור כי למרות מעמדו - לנוכח עוול שכזה לא ניתן לעבור לסדר היום, הוא יידרש לעמוד לדין ולשלם מחיר כבד...
ביום המשפט, הס הושלך באולם, את המתח ניתן היה לחתוך בסכין. המלך נכנס לאולם המשפט, כשמנגד - על דוכן הנאשמים, ניצב לא אחר מאשר בנו האהוב, הוא ולא אחר. הקטגור נתן את קולו והסביר על העוול הנורא, הסנגור - בקושי מצא מילים להגן על המעשה הנבזי. כל הצופים הבינו היטב כי לו היה הנאשם אדם מן היישוב - היה נגזר עליו עונש מוות, השאלה מה ייעשה כשמדובר בבנו של המלך...

לבסוף הלם המלך בפטישו על השולחן, וקבע כי בנו יקירו יישלח לגלות בפאתי המדינה, במקום בו שוכנים יערות עד, חיות, וחיות אדם מהלכות על שתיים בדמות ליסטים ושודדים. 20 שנות גלות נגזרו על בן המלך, שלא ידע את נפשו לנוכח פסק הדין...
אבל לא רק הוא. לבן המלך היה ידיד אוהב מאוד, שלבו נחרד לנוכח גזר הדין החמור. הוא ידע שהפסיקה הזו כמוה כגזר דין מוות, שכן הסיכוי של בן המלך להישאר חי כשחייו מתנהלים בין שודדים וחיות רעות - אפסי. 'זו שאלה של זמן, אין סיכוי שהוא ישרוד' - ביכה האוהב בצער רב, 'מי יגן על בן המלך בהיותו בצרה ובשביה? מי ישמור עליו? מי יבדוק שחייו לא בסכנה קיומית?!'

בן המלך יצא לדרכו, אך המחשבות הוסיפו להטריד את מנוחתו של ידידו. על משכבו בלילות התהפך בדאגה כנה, לא ידע כיצד להשית עצות בנפשו. כעבור תקופת זמן של חרדה קיומית לגורלו של בן המלך, החליט הידיד האוהב לעשות את כל הדרך אחריו, לבדוק מה עלה בגורלו.
במסע ארוך שנמשך על פני ימים ושבועות, הגיע הידיד האוהב אל היער האימתני. מצוייד בכלי נשק ומלווה בשומרי ראש חסונים נכנס פנימה, והחל לחפש את בן המלך. לא בנקל עלתה בידיו המשימה, אך לבסוף - הצליח למצוא אותו, והם נפלו זה בזרועות זה באהבה ובגעגועים...
ואז, לאחר המפגש המרגש, פנה האוהב אל בן המלך, ונפשו בשאלתו: 'אמור לי בבקשה, כיצד אתה שורד? איך אתה מחזיק מעמד? הלא הסביבה מלאה חיות רעות, דובים ואריות, נמרים אכזריים וטורפים מסוכנים. לצידם, שוכנים כאן ביער שודדים וליסטים רבים מספור, שמחפשים כל הזדמנות להרע לכל מי שנקרה בדרכם. איך אתה מחזיק מעמד? כיצד אתה חי עדיין למרות כל זאת?' - שאל האוהב בדאגה כנה...

לתדהמתו הרבה, בן המלך היה חרד הרבה פחות ממנו, והשיבו בניחותא: 'אספר לך. אמנם אבי המלך גזר עליי גלות קשה ונוראית, הורחקתי משולחנו ואני שוכן כאן בדד. אבל הוא דאג לי לחיי, לא הותיר אותי לבדי - - -
הנה, הבט נא ימינה ושמאלה, ותראה על צמרות העצים שישים חיילים גיבורים, צלפים מיומנים, העומדים הכן לשמור עליי מכל צרה וסכנה. אם תתקרב אליי חיה רעה, אם מאן דהו יאיים על חיי - בו ברגע הם יירו בו אש מקלעים, והוא ישלם בחייו על הניסיון הזה. אם אני מוטל ברעב או בקור - מיד הם נזעקים לעזרתי ובאים להחיות את נפשי...

אמנם, לא קל לי, כה קשה לי להיות רחוק מעל שולחן אבי. אך אותו אבא שהגלה אותי - הוא שדאג שגם כאן, ביער, תהא לי הגנה ככל האפשר, שאהיה שמור מפני גזירת כיליון, שלא יחסר לי דבר. אני מרוחק וכאוב, אבל חיי לא בסכנה, וכל צרכיי האישיים מסופקים לי בשפע. שישים גיבורים עומדים לימיני לשרתני!' - סיים בן המלך...

סיפור זה הוא סיפור חיינו. אבינו היקר והאוהב שלחנו לגלות האיומה והקשה בה אנו מצויים. הסכנות גדולות ורבות, הגזירות מתחדשות בכל יום. כמו בנים אבודים אנו ניצבים בג'ונגל העולמי, חשים קטנים ומפוחדים, מי יודע איך נשרוד, כיצד נתקיים, הגלות היא סכנה קיומית עבורנו...
לפיכך, כמו אבא, הוא הצמיד לנו שישים גיבורים צמודים, עתירי כח ועוצמה. הם מקיפים אותנו כחומה בצורה, שומרים עלינו מפני הקמים עלינו, מוודאים כי הברכה תוסיף ותשרור בבתינו. שישים הגיבורים הללו הם שישים האותיות של ברכת כהנים, העומדות להגן עלינו מכל צרה ופגע, לשמור עלינו מכל משחית. גם לנוכח סכנה קיומית, אויבי ישראל, מחלות קשות או עוני מחניק - שישים הגיבורים עומדים לצידנו, ברכת הכהנים היא השומרת עלינו!

בעל ה'חסד לאלפים' מביא משל זה, לבאר את הגילוי שבתרגום יונתן בשיר השירים, על הפסוק 'הנה מיטתו שלשלמה שישים גיבורים סביב לה'. שישים הגיבורים האמורים, כך הוא מגלה, אלו שישים האותיות של ברכת הכהנים, העומדות לימין עם ישראל ולישועתו בימי הגלות, ובזכותן אנו רגועים ובטוחים, מוגנים ומתקיימים, מוסיפים לפרוח ולהצליח למרות הגלות!

הבה נבין את הערך הנפלא של המתנה הייחודית הזו - ברכת כהנים. ככל שנתבונן ונכוון בעוצמת ההגנה והברכה שברכת הכהנים מעניקה לנו - כך נהיה יותר רגועים ובטוחים. ככל שנקדיש מחשבה להתחבר לברכת הכהנים - כך נזכה שהיא תרעיף עלינו את השפע השמימי הרצוי, לזכות בברכה מרובה מן שמיא!