תוספת שבת

אחד מגאוני פולין בדור שלפני מלחמת העולם השניה, היה הגאון רבי יוסף שטיינהרטר הי"ד. הוא נודע כגאון עצום ששלט בכל מכמני התורה, שאיפה המפעמת בלב כולנו, והוא זכה להגשימה, ובהצלחה גדולה.
לימים, סיפר הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל כי פגשו בפולין, וכשנוכח בגאונותו המופלגת ובשליטתו המלאה בכל התורה כולה – ניצתה בו גחלת ה'קנאת סופרים', והוא שאל את רבי יוסף: 'אמור נא לי, כיצד זכית לזה? כיצד זכית שכל התורה כולה שגורה על פיך?'
השיב הגאון: 'אומר את האמת. נמניתי על קבוצת בחורים צעירים, שבגיל צעיר מאוד החלטנו שמדי יום ששי בצהרי היום, נתלבש בבגדי שבת ונצא לבית הכנסת, שם למדנו שעות ארוכות בהתמדה ובצלילות הדעת שאין לתאר, עד לכניסת השבת. השעות המיוחדות הללו בהן למדנו בשלווה וברוגע כשאנו כבר מוכנים לשבת, העובדה כי קיבלנו את השבת מתוך לימוד תורני מעמיק ונפלא – הן שעמדו לנו לזכות בהצלחה כבירה כזו!'
דברים אלו, המצוטטים מפי הרב וואזנר זצ"ל בספר 'שיח יוסף' מאירים ומלמדים: קבלת השבת ברוגע ובשלווה אינה רק ערובה לפתיחת שערי שמים בבריאות, בשמחות, בישועות אישיות ובפרנסה. הקדמת קבלת השבת היא גם מפתח רב עוצמה לפתיחת שערי התורה, לזכות להיות מלומדי התורה לשמה בבהירות ובאהבה גדולה, ולקנותה קנין נצח -  הכל בזכות תוספת שבת!

אם יש שאיפה שמאחדת את כל העם היהודי באשר הוא, הרי שזו השאיפה לגאולה השלימה. כל יהודי, בכל מקום, בכל גיל, בכל מצב ובכל עת, כוסף, מייחל ומצפה לשמוע את פעמי משיח צדקנו, להתבשר על בוא הגאולה האמיתית והשלימה. שלוש פעמים ביום בתפילות שמונה עשרה אנו שבים ומבקשים את הגאולה, ועוד אינספור תפילות אנו מוסיפים, בברכת המזון, באמירת תהלים, ובכל עת רצון, וכולן ממוקדות בבקשה אחת, בציפיה אחת: לזכות לגאולה השלימה.
אנו יודעים ומבינים כי העולם שאחרי הגאולה יהיה שונה לחלוטין מעולמנו. זהו עולם בו נראה בעיניים את יד ה' וישועותיו, לא ישא גוי אל גוי חרב, וכולנו נחיה בשקט, בשלום ובשלווה, איש תחת גפנו ותחת תאנתו. הגאולה היא הזכות העילאית לחיות בעולם בו יד ה' גלויה ובהירה, כל חטא ועוון מתכפר בקרבן על המזבח, עולם מושלם בכל המובנים. אין פלא אפוא, כי כל יהודי כאמור, מצפה, מבקש ומייחל, מתי נבוא ונראה פני א-ל חי, מתי נזכה לראות בגאולתו.
אך מתברר, שבידינו הדבר, זה תלוי רק בנו. במאמץ קל יחסית בן כמה דקות בלבד, שכל כולן עונג צרוף ומזוקק, בידינו לחולל את המהפך ולהביא את הגאולה הנכספת.

את התגלית הזו חושף הגאון רבי בצלאל מקוברין זצ"ל, בספרו 'קרבן שבת' שהוציא לאור לפני למעלה מ-300 שנה. הוא מביא את מאמר רבי שמעון בר יוחאי האומר ש'אילו שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלים', ומגלה פן נוסף, חדשני ומאתגר, בהסבירו כי שתי שבתות הכוונה בעצם לשבת אחת שיש בה שתיים: השבת הרגילה – המוכרת לנו, 24 השעות שביום השביעי, ותוספת השבת – אותן דקות יקרות מפז, בהן מקדימים לקבל את השבת על חשבון יום ששי, זוהי השבת השניה.
כלומר, כאשר יהודי עוצר את עיסוקיו בערב שבת ומקבל את השבת מוקדם מהשעה הדרושה – בכך הוא מקיים שבת נוספת, שבת ביום ששי. השבת הזו מצטרפת לשבת הקבועה, ויחדיו הופכים היומיים הללו לצמד חמד של שתי שבתות, המבטיחות את הגאולה השלימה, את מילוי השאיפה הגדולה ביותר של כולנו, את הגשמת החלום אליו נכספת נפשנו – לראות בביאת המשיח.

הזכות העילאית להקדים לקבל את פני השבת ולקרב את הגאולה, היא זכות שכולנו יכולים לזכות בה, בקצת חשיבה והכנה מראש, בסידור לו"ז המשימות שלנו באופן נכון. כולנו רשאים לזכות בתענוג של קבלת השבת מתוך שמחה ורוגע, מתוך שלווה ואושר. לשבת בנינוחות מול הנרות הנדלקים, כשהבית כבר נקי ומצוחצח ותבשילי השבת מדיפים ניחוחות נעימים, ופשוט לקבל את פני השבת כקבלת פני מלכה.
מי שטעמו את הזכות והתענוג העילאיים האלה, פשוט לא יכולים להפסיק. זהו טעם שאי אפשר להעריכו עד שטועמים אותו, חוויה מרוממת שאין מילים להגדירה – צריך פשוט לחוות אותה. לצד הטעם הנפלא שברגעים הקסומים של קבלת שבת מוקדמת, המתנה הזו טומנת בחובה גם פתיחת שערי שמים, ומביאה בכנפיה שפע של אושר ועושר, ישועות והצלחות, כפי שמעידים כל מי שזכו להצטרף למשפחת 'תוספת שבת' ההולכת וגדילה.
וזה לא בכדי. כי השבת היא מקור השפע, 'לקראת שבת לכו ונלכה – כי היא מקור הברכה'. ביום השבת יורד כל השפע לעולמנו, ולכן – ככל שזוכים לעוד כמה דקות יקרות ביום השבת, ככל שלוקחים עוד מהמעדן הנפלא שנקרא יום השבת, ככל שזוכים במניות גדולות יותר בעסק הייחודי, המשפיע והריווחי ששמו יום השבת – כך זוכים ליותר שפע, ליותר אושר, ליותר פתיחת שערי שמים.

בפרשת יתרו, מתייצבים בני ישראל בתחתית ההר לקבל את התורה, וזוכים בעשרת הדברות מפי בורא עולם. בקולות וברקים, כשהיקום כולו עצר את נשימתו, ירד ה' על הר סיני והעניק לנו את היקרה שבמתנותיו, אותה הגדיר 'מתנה טובה יש לי בבית גנזיי ושבת שמה.' השבת היא המתנה הנפלאה שבמתנות להן זכה העם היהודי, היא תפארתו ועליה גאוותו, כפי שאנו מכנים את עצמנו בסיפוק ובאושר 'עם מקדשי שביעי'.
אנו יכולים לזכות ביותר מאותה מתנה יקרה ואהובה, כשנקבל על עצמנו תוספת שבת, להקדים לקבל את השבת דקות ספורות קודם זמנה. הבה נקדים את הקניות והבישולים, נשכים קום ונפעל במרץ בשעות המוקדמות של יום ששי, נתאמץ למען המטרה העילאית. כך נזכה לקבל פני שבת ברוגע ובשמחה, וזה מה שיפתח לנו שערי שמים, ירעיף עלינו שפע אושר ועושר, וגם יממש את ציפייתנו הגדולה ביותר – קירוב הגאולה השלימה, במהרה בימינו אמן!