מחילה לזולת

מעשה במורה בבית ספר יהודי גדול בארה"ב, שחפץ להמחיש לתלמידיו היטב את חשיבות המחילה והרווח העצום שהיא נותנת למוחל דווקא. ביקש מהם להביא לבית הספר שק תפוחי אדמה לצורך ניסיון חשוב, ואכן, למחרת היום הופיעו כל התלמידים ושק התפודים על שכמם.
קרא המורה: ראו תלמידי היקרים! מהיום, כל אחד מאיתנו שעה שהוא נפגע מחבר, יקח תפו"א אחד מהשק, ויעביר לשקית נפרדת, ובעוד מספר ימים נראה משהו מעניין... מדי יום, נדדו תפו"א בודדים או רבים השק אל השקית, עד שבתוך כמה ימים עברה כל תכולת השק לשקית הנפרדת, והיו שהוצרכו להביא מהבית שק נוסף...

יום ועוד יום חולף, והמורה טרם מספר מה מטרת הניסוי. כשחלפו שבועיים ימים, החלו תפוחי האדמה להרקיב, והכיתה התמלאה סירחון... עוד כמה ימים חלפו, והתלמידים הם שפנו למורה וביקשו להפסיק את הניסוי, כי אי אפשר כבר לעמוד בצחנה הנוראה...
אמר המורה: זה מה שרציתי להראותכם. כל פגיעה נוספת שאנחנו זוכרים ושומרים, הופכת לתפו"א בליבנו. הזמן חולף, התפו"א מרקיב, והלב מתמלא צחנה! מי שרוצה לב נקי ורענן, צריך לשמור אותו מלהפוך לשקית פגיעות שמרקיבות. אם נמחול מיד, אם נבליג, נוותר, ונשתוק – נרויח לב נקי וצח!

בפרשת ויגש, מתוודע יוסף אל אחיו אחרי עשרים ושתיים שנות נתק, שהחלו במכירתו לישמעאלים מרוב שנאתם אותו. גם לפני המכירה יחסיהם לא עלו יפה, הלא כך למדנו בפרשת וישב: 'וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום'. אלא שאחרי שמכרוהו מצרימה, עלה יוסף והתעלה למשנה למלך מצרים, והוכיח כי החלומות שחלם בזמנו – שכל אחיו משתחוים לו, הינם אמת ויציב.
בעת הזאת, יכולותיו של יוסף ברורות וידועות, וגם, עד כמה הוא יכול להשיב לאחיו כאשר גמלו לו... אך יוסף השכיל לנצל את הפגיעה בו להזדמנות, להופכה למנוף עבורו למשנה למלך, ולשכוח לחלוטין את העבר הכואב והמשפיל. יוסף קורא לאחיו ומקרב אותם, מנחם אותם ומדבר על ליבם. ולא זו בלבד, אלא שהוא אומר להם 'אני יוסף אחיכם' – נותרתי אח באותה מידת אחווה שהייתי עימכם מקדם (כפי שביאר האור החיים הקדוש).

בעצם, יוסף הצדיק אומר להם: אינני זוכר ששנאתם אותי בעבר, ואינני מתייחס למלכותי כיום, אלא הייתי ונשארתי ואהיה לעד אח. אח אוהב, אח שווה, אח לכל דבר! את שנאתכם, את פגיעתכם, הפכתי לדבר הטוב ביותר שקרה לי מעולם, כי בזכותם הגעתי עד הנה!
דרכו של יוסף הצדיק, היא דרך עבורנו. כמו יוסף הצדיק ששעת הפגיעה במכירתו למצרים הפכה לשעת הזדמנות חייו, כי רק באמצעותה הגיע למלכות, כך אנו צריכים לנצל שעות כאלה ולהבין כי הן הזדמנות עבורנו, פשוט הזדמנות!

אם נשכיל להבין שרגע הפגיעה הוא רגע של מבחן, רגע שפותחים בפנינו שערי שמים, הזדמנות חד פעמית לפתח את הפגיעה למנוף, לתנופה, לעוצמה ולאנרגיה שתוביל אותנו לשיאים ברוחניות ובגשמיות כמו יוסף הצדיק – או אז נצא נשכרים, במלוא חופניים השפעות טובות ובישועות נפלאות.