איך זוכים לברכה בשפע

אם יש משהו שכל יהודי רוצה לתפוס בו ולהחזיק בו בכל הכח, אם יש כלי שכל אדם חפץ לזכות בו ולעשות בו שימוש נרחב, הרי שמדובר במפתח השפע. מפתח השפע – הוא מפתח שאינו נראה פיזית, אולם אין ספק שהוא קיים. יש מי שזוכים בו, מחזיקים אותו בידיהם, וחייהם זורמים על מי מנוחות: הבריאות במיטבה, הילדים נהדרים, הפרנסה זורמת, החיים נפלאים. ויש מי שלא זכו במפתח כזה, והכל בחייהם משובש ועצוב כל כך...
בין שני הסוגים האמורים, בטווח שבין חיי טובה וברכה שפע עצום והצלחה כבירה, לבין חיי מחסור, כאב, צער ויגון, נמצאים כולנו. לכל יהודי יש 'מפתח שפע' משלו, ולכל מפתח – עוצמה משלו. וכך, יש מי שחלק מחייהם פועל למישרין, אולם חלק אחר משובש. האחד בריאותו תקינה, אולם כושל בחינוך ילדיו. האחר – ילדיו מחונכים להפליא, בריאותו איתנה, רק השלום בית לא משהו. השלישי – יש לו את כל אלה ואין לו פרנסה, או ההיפך...
כך או כך, אין ספק שכולנו היינו רוצים להחזיק במפתח שפע עוצמתי כזה, בעל יכולת השפעה דרמטית, ולעשות בו שימוש נרחב. כולנו שואפים לדעת מהו המפתח שקובע בכמה שפע נזכה, ואז נשתמש בו ונפתח לנו את השערים. כולנו רוצים לזכות במפתח השפע העילאי הזה, ולפתוח בעזרתו עוד ועוד ועוד, לחיי שפע ואושר עד אין קץ...

ובכן, הבשורה היא שיש מפתח כזה. יש מפתח שפע ואנו עומדים לגלותו. יש לנו יותר ממאה הזדמנויות יומיות לעשות בו שימוש, יש באפשרותנו לפתוח לנו את השער בעזרתו. למפתח השפע קוראים 'ברכות'. הרגע הנעלה בו יהודי נעמד, עוצם את עיניו או קורא בכוונה מתוך ברכון 'ברוך אתה השם' – זהו הרגע בו הוא מכריז שבורא עולם הוא מקור השפע והברכה בעולם, והוא מתחבר לצינורות השפע המשפיעים טובה וברכה לכל יושבי תבל.
כל מה שכדאי לעשות, הוא להתבונן ולהפנים שלמרות שרגע הברכה חוזר על עצמו יותר ממאה פעמים מדי יום, עדיין זה רגע מרגש, רגע של חיבור לאבא שבשמים, רגע של חיבור הלב האישי אל צינור השפע השמימי. ואז – רגע הברכה מקבל מקום של כבוד, הברכה נישאת השמימה מתוך ריכוז וכוונה, מתוך הבנה וחיבור אמיתי למקור השפע. כדי שהברכה תשמש עבורנו כמקור של שפע – היא צריכה לקבל את הכבוד הראוי, עלינו להתייחס אליה ברצינות הראויה!

הדברים נכונים תמיד, ובפרט בתקופה כזו, כשהעולם כולו נתון תחת אימי הנגיף המתפרץ בגלים באים והולכים, מחוץ תשכל חרב הווירוס ובחדרים מסתגרים מאימתו. כשמתבוננים בדברי חז"ל מגלים, שמגיפה היא לא דבר שלא היה בעבר, לא מדובר בתקדים היסטורי. היו דברים מעולם, בתקופת דוד המלך, כאשר השתוללה מגיפה שהרגה מאה בחורים מדי יום...
כדי לעצור את התפשטות המגיפה, תיקן דוד המלך לעם ישראל לומר מאה ברכות בכל יום. לא מדובר רק בנוסחת קסם, המרת מאה הרוגים במאה ברכות. מדובר במשמעות מעמיקה: אם כל יהודי אומר יותר ממאה ברכות מדי יום, זה משפיע שפע עצום ורב, שכל מגיפה נסה מפניו. כשאומרים מאה ברכות בכוונה – פותחים את השער לשפע אלוקי של חיי אושר ושמחה בעוצמה כה רבה, עד שכל נגיף או וירוס, צרה או מצוקה, מתאדים ונעלמים בתוככי ים השפע...
אותה תקנה פלאית, היא הלכה פסוקה בשולחן ערוך סימן מ"ו שכל יהודי צריך לברך מאה ברכות בכל יום. בימות החול זה פשוט – כל יהודי שמברך ברכות השחר כהלכתן ומתפלל שלוש תפילות ביום – כבר מגיע אל היעד הנכסף. ובשבתות ובמועדים חסרות כעשרים ברכות, אותן יש להשלים בברכות נוספות על מיני תרגימא ומיני מתיקה, ברכות 'אשר יצר', ועוד ועוד, כך שעשרים הברכות הנוספות ישלימו את מניין הברכות למאה.

מה שחשוב לזכור הוא, כי בימות החול כמו בשבתות – מאה ברכות הן מפתח של שמירה, של ברכה, של הצלחה ושפע. כדי שהן אכן יעשו זאת – צריך לזכור בעת אמירת הברכה כי הברכה היא התחברות למקור השפע, ומכאן – הצורך להקפיד לברך בכוונה, בהתלהבות, מתוך הכתב ובתחושת חיבור לאבא שבשמים, משפיע השפע.
פרשת השבוע שלנו, מלמדת על אברהם אבינו, מכניס האורחים, שנטע אשל בבאר שבע. לא רק להכנסת אורחים התכוון, חז"ל מגלים ורש"י מביאם בפירושו לתורה, כי בכך ביקש להעניק לבני אנוש את היכולת לברך לה', להתחבר למפתח השפע. כי הברכה היא המפתח, וכדי לאחוז בו – צריך להקפיד לברך מאה ברכות ביום, בכוונה וכראוי!

הבה נתחבר למצוות אמירת הברכות בכל לב. נוודא ונעקוב כי אנו מברכים מאה ברכות מדי יום – כולל בשבתות ובחגים, וברכותינו נאמרות כהלכה, בצורה שמחברת אותנו אל מקור השפע, בכוונה, בהתלהבות, מתוך הברכון, כמו שברכה צריכה להיראות. וככל שברכותינו ייאמרו כראוי – כך הן ישפיעו עלינו שפע בריאות, פרנסה, נחת ואושר!