מצוות הצניעות

מצוות התורה התלויות בצניעות:
א. והיה מחניך קדוש: המצוה היא - להיות צנוע. שנאמר - והיה מחניך קדוש. ועוד נאמר - הצנע לכת עם אלוהיך... בכל דבר צריך להיות בצניעות ולא בפריצות.

ב. ולפני עיוור ל אתתן מכשול - וגם לתופרת אסור לתפור בגדים פרוצים, ועוברת משום ולפני עיוור לא תתן מכשול.

ג. לא תחמוד אשת רעך - נאמר בתורה "לא תחמוד" ואפשר לקרוא גם "לא תחמיד". ומזה לומדים שאסור לאשה לעשות או ללבוש דבר הגורם שיחמדו אותה.

ד. לא תקרבו לגלות ערוה - כתב רבינו הרמב”ם שנמנענו מפעולות המעמיקים בזימה והוא אומרו יתברך לא תקרבו לגלות ערוה, וכבר אמרו ביוצאה וראשה פרוע, שהוא אסור מן התורה.

ה. ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם - שלא ירדוף האדם אחר מראה עיניו ואחר תאוות העולם הזה, ונוהגת מצוה זו בזכרים ובנקבות.

ו. ובחוקותיהם לא תלכו - אין הולכין בחוקות הגויים, ולא מתדמין להן לא בלבוש ולא בשער וכיוצא בזה. דבר אשר שייך בו פריצת דרך הצניעות והענוה ונהגו בו הגויים - אסור. אלא דברי ישראל ודרכם להיות צנועים וענוים.

ז. הוכח תוכיח א ת עמיתך - זאת היא המצוה הגדולה ביותר, להשפיע על בנות ישראל ללכת בצניעות.

מדברי רבותינו:
א. בשעה שניתנה התורה, נצטוה משה רבינו ע”ה לומר תחילה לבית יעקב, והן הנשים. ומפני מה נצטוה לדבר עם הנשים תחילה? כי הנשים הצנועות מסבבות התורה והיראה. (רבינו יונה)
ב. ואף על פי שהצניעות משובחת אצל הכל, בנשים היא משובחת ביותר. (המאירי)
ג. הנשים החסודות והצנועות, יצאו מהן בנים הגונים כשרים וטהורים, ראויים לכתר עליון, בעלי תורה יראה והוראה. (מנורת המאור)
ד. כשהאשה הולכת בדרכי הצניעות, אז היא זוכה להוליד בנים צדיקים, בנים תלמידי חכמים המאירים לעולם בתורתם ובצדקותם... ועל ידי זה ייטב לה בעולם הזה, וגם באחריתה תזכה לישב בעולם העליון בהיכל ה’ ברוב עוז והדר, על כן צריכה האשה להרגיל עצמה במידת הצניעות, וייטב לה על ידי זה בזה ובבא. (החפץ חיים)