מתי מדליקים נרות שבת

1. הנוסח המדויק של ברכת ההדלקה הוא "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו, להדליק נר של שבת". ויש שמוסיפים לומר "נר של שבת קודש", ובדיעבד תיבת "קודש" אינה הפסק בין הברכה להדלקה כיון שהיא מעניין הברכה, אבל לכתחילה תברך "להדליק נר של שבת" וכן הוא המנהג הנכון.

2. לאחר שהנשים יברכו וידליקו הנרות לשבת, יעצמו עיניהם, (ויש טעם בעצימת העיניים על פי הסוד) ויפרסו כפות ידיהם אל מול פני הנרות, ויתפללו לה' יתברך שבזכות המצווה הזאת יזכו לאריכות ימים עם בעליהם, ושיזכו לבנים הגונים תלמידי חכמים יראי ה' וחושבי שמו, ושנזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן.

3. כלה המדליקה נרות שבת בפעם הראשונה, אין לה לברך ברכת "שהחיינו", ואם תברך עוברת בזה על איסור ברכה שאינה צריכה, והסיבה לכך היא שאין מברכים ברכת שהחיינו אלא על מצוות הבאות מזמן לזמן, כמצות נר חנוכה, וסוכה, ולולב, וקריאת מגילת אסתר. (ולכן גם אין הכלה רשאית לברך "שהחיינו" על טבילתה הראשונה, וכן אין לנער הבר מצוה לברך שהחיינו בפעם הראשונה שמניח תפילין.) ואף על פי שיש הסוברים שרשאית לברך שהחיינו, הרי הכלל בידינו לומר ספק ברכות להקל ולכן לא תברך שהחיינו. ואם בכל זאת רוצה לברך, תיקח בגד חדש ששמחה בלבישתו הראוי לברכת שהחיינו, ותברך עליו שהחיינו קודם ההדלקה ואחר כך תברך על הדלקת הנרות.

4. אין להקדים כל כך להדליק נרות שבת בעוד היום גדול, שכיון שאז הזמן רחוק מזמן כניסת השבת, אם ידליק בזמן זה אינו ניכר שמדליק הנרות לכבוד השבת, ואינו יוצא ידי חובת הדלקת הנרות.
והזמן המוקדם ביותר להדלקה הוא מפלג המנחה ואילך, (זמן זה מתפרסם בלוחות הזמנים, והוא בערך שעה ורבע קודם השקיעה.) ויכולה להדליק בתנאי שתקבל עליה אז את השבת, והמנהג הוא להדליק את הנרות עשרים דקות קודם שקיעת החמה, ואם לא הספיקה להדליק אז, יכולה להדליק את הנרות עד כחמש דקות לפני שקיעת החמה, ואם לא הדליקה עד לאחר שקיעת החמה אז לא תדליק כלל.

5. יש מנהג בירושלים להדליק הנרות ולקבל שבת ארבעים דקות קודם השקיעה, וצריך לדעת שמנהג זה הוא לפי מנהג אחינו האשכנזים, אבל לדעת חכמי הספרדים המנהג גם בירושלים הוא לקבל שבת עשרים דקות קודם השקיעה כבכל ערי ישראל, וספרדי שנהג כמנהג האשכנזים בזה והיה מקבל שבת 40 דקות קודם השקיעה משום שחשב שכך הוא מנהג ירושלים, רשאי מן הדין לבטל מנהגו בלי התרת נדרים כיון שנחשב לנדר בטעות שאינו נדר, כיון שלא ידע שלדעת חכמי הספרדים המנהג הוא 20 דקות קודם השקיעה, ומכל מקום הנכון הוא שיעשה התרה על מנהגו.

6. אם שכחה האשה להדליק את האור בבית לכבוד שבת ונזכרה בבין השמשות (שהוא הזמן שבין השקיעה לצאת הכוכבים, ושיעורו הוא 13 וחצי דקות זמניות לאחר השקיעה.) מותר לומר אז לגוי להדליק את אור החשמל ואת הנרות להאיר את הבית לכבוד שבת, ולא תברך כלל. והסיבה לכך היא כיון שאין שליחות לגוי ולכן אין שייך כאן הכלל שאמרו חז"ל "שלוחו של אדם כמותו" לדון שיכולה לברך, ואם שכחה להדליק נרות שבת של שמן או של שעוה אבל אור החשמל היה דלוק בבית, אין לה לומר לגוי להדליק נרות בשמן או שעוה כיון שהבית מואר כבר, ויש איסור לישראל לומר לגוי לעשות בעבורו איסור שבת.

7. אשה שרגילה להתפלל מנחה בכל יום, יש לה להתפלל מנחה ביום שישי קודם הדלקת הנרות, ובפרט אם היא מתכוונת לקבל שבת בהדלקת הנרות, כי אחר שקיבלה שבת ועשתה אותו קודש לא ראוי שתעשנו חול להתפלל מנחה של חול, ומכל מקום אם שכחה והדליקה נרות שבת תחילה, אפילו אם התכוונה לקבל שבת עליה בהדלקת הנרות יכולה להתפלל מנחה אחר כך.
והסיבה לכך היא, לפי שנחלקו הראשונים גבי אדם שקיבל על עצמו שבת האם מותר לו לעשות קודם שקיעת החמה איסורי דרבנן לצורך מצוה, וכתבו האחרונים לחלק, שאם קיבל שבת עם כל הציבור אז אסור, ואם קיבל על עצמו שבת ביחידות אז מותר, וכל שכן שמותר אז להתפלל מנחה שאין בזה אפילו איסור דרבנן, ולכן בדיעבד אם כיוונה לקבל שבת בהדלקת הנרות, או כל אדם שקיבל שבת ביחידות, או שהדליקו נרות בזמן פלג המנחה והוכרחו לקבל שבת בהדלקה, ונזכרו שעדיין לא התפללו מנחה, רשאים להתפלל מנחה.