סעודה שלישית

א. יהא זהיר מאד לקיים סעודה שלישית, ואף אם הוא שבע יכול לקיים אותה מעט יותר מכביצה. ואם קשה לו לאכול כביצה יאכל לפחות כזית (ואז יטול ידיו בלי ברכה). ואם אי אפשר לו כלל לאכול אינו יכול לצער את עצמו, והחכם עיניו בראשו שלא יאכל יותר מדאי בסעודת הבקר, כדי ליתן מקום לסעודה שלישית.

ב. זמן סעודה שלישית משיגיע זמן המנחה דהיינו משש שעות ומחצה והלאה, ואם עשאה קודם לכן- לא קיים המצוה. ולכתחילה יש להתפלל מנחה לפני שאוכלים סעודה שלישית. ואם נאנס ואכל סעודה שלישית לפני מנחה – יצא ידי חובה. ולפי דעת האר''י ז'ל, האוכל סעודה שלישית לפני תפלת מנחה, לא יצא בה ידי חובתו אפילו בדיעבד.

ג. אין מקדשין על היין בסעודה שלישית. ומכל מקום טוב להדר לשתות יין בתוך הסעודה ולברך עליו הגפן. ואם יש לו רק כוס יין אחת, יש להעדיפו לכוס ברכת המזון, כיון שחיובו מדין הגמרא, ואילו שתית יין בסעודה שלישית היא רק משנת חסידים.

ד. גם בסעודה שלישית צריך לבצוע על שני לחמים שלמים. ואם אין לו שני לחמים יוכל בדיעבד לבצוע רק על לחם אחד. ואם אין לו אפילו לחם אחד שלם, לא יבטל את הסעודה השלישית משום כך, אלא יאכל את הפרוסה שיש לו.

ה. סעודה שלישית חשובה הרבה יותר מסעודה רביעית, ולכן אם יש לו לחם שלם וגם פרוסת לחם, יבצע בסעודה שלישית על הלחם השלם ואת הפרוסה יניח לסעודה רביעית, ויש אנשים שטועים בזה ועושים להיפך.

ו. סעודה שלישית צריך לעשות בפת, ואם הוא שבע ביותר יוכל לקיים סעודה שלישית על ידי אחד מחמשת מיני דגן, או בדברים שמלפתים בהם את הפת כגון בשר ודגים וכן פירות. והמזלזלים בסעודה שלישית לצאת ידי חובתם בלא פת מבלי סיבה מספקת- עתידים ליתן את הדין, ויש להזהיר על זה מאד מאד.

ז. נשים חייבות בסעודה שלישית. והרבה נשים אינן יודעות זאת, ויש להודיען ולהזהירן שיקיימו מצות סעודה שלישית. וכן חייבות הנשים לבצוע על שתי ככרות.

ח. מצוה לאכול דגים בסעודה שלישית, ומי שאפשר לו יקבע סעודתו העיקרית עליהם. ונהגו לאכול בצים בסעודה שלישית מפני אבלו של משה רבינו שמת בשבת בערב בשעת מנחה.

ט. הנוהגים (על פי הקבלה) להקיף את השולחן בליל שבת וביום שבת, אינם צריכים להקיף בסעודה שלישית, כיון שאין צורך בכך על פי הקבלה.

י. לכתחילה צריך לאכול סעודה שלישית לפני שקיעת החמה. ומכל מקום אם נתאחר מלהתחיל בסעודה שלישית עד אחר השקיעה, יכול להתחיל ולסעוד סעודה שלישית בתוך שלש עשרה דקות אחר השקיעה, וכן המנהג.