להשקיע בלב ולא במעשים

האפיק הרווחי ביותר להשקעה, הוא רכישת הלב. כלל יצוק זה, ניתן- ואף צריך- להחיל לא רק על יחסי האדם עם ענפי ההשקעה הכספית שלו אלא גם על הקשרים החברתיים שלו. בעצם, על תחומי החברה כולה. אנשים משקיעים באחרים, מתוך אינטרסים שונים. אנשי עסקים משקיעים בשותפיהם, זבנים בלקוחותיהם, מעבידים בעובדיהם ולהיפך, חברים בחבריהם והורים בילדיהם. לכל אחד, מטרה אחרת ודחף שונה. אנשי העסקים מבקשים לקשור את שותפיהם בהשקעותיהם. הזבנים, מעוניינים שלקוחותיהם ישובו ויפקדו את חנויותיהם. המעבידים צריכים את עובדיהם שיתנו את כל כולם לעבודה, חברים מנסים לרכוש את לב חבריהם, והורים שואפים לראות את בניהם מגיבים לדרך החינוך שהם מנחילים להם.

האינטרסים השונים- הם "ביצי הזהב" שאנו מעוניינים להשיג, אבל ליבותיהם של האנשים הללו- הם ה"תרנגולות המטילות"!!! אם לא נשקיע בהם ונטפחם ככוחות תולדה, סופנו שנמתין עד בוש לצמיחת הפירות המיוחלים.
מוכר בחנות שיזלזל בלקוח או שיתמקח על קוצו של מחיר בניסיון לסחוט רווח מידי, ידחק את רגלי הקונה מחנותו. אולי הוא חושב שהרויח כמה שקלים, אך אם אנו מצויים בצד הקונה, נוכל להשכילו, כי הפסיד כנגדם עשרת מונים. לעומתו, זבן שינהג יפה בלקוחותיו ויתחשב ויתחשב  בצרכיהם, הרי רגליהם יתכוונו כמו מאליהן לשערי חנותו. בדרך זו, הוא פשוט משכיל להבין ללבם של הקליינטים הפונטנציאלים שלו, והוא מנתב את מאמציו לרכישת לבם.

חבר הפוגע בזולתו ומשחיז את לשונו כנגדו כחץ שחוט, אולי סבור הוא, שהרוויח באותו רגע את אהדת הסביבה ש"ראו עד כמה הוא חכם". אך למעשה, הוא הרחיק מעליו את אותו חבר, ואולי עוד כמה אנשי מצפון שיראו את תת מוסריותו, או אנשים חלשים שירעדו מלהתקרב לדל"ת אמותיו. מנגד, המרוויח הגדול הוא זה הנוהג בהגינות עם חברו, מתחשב בדעתו ואף נותן מעצמו למענו. הרווחים שיניבו הקשרים החברתיים הללו, הם ביצי  הזהב שהוא מתברך בזכייתו בהם.

גם מעביד שיחשוב, שניתן להטיל מרות באמצעות הטלת מורך בלבות עובדיו, שיחיו תמיד בצל מכתב הפיטורין, לא יוכל להפכם לעובדים נאמנים, כי אם לאלצם להתייצב בשעה קבועה על מקומם במשרד או בעסק. אם הוא מצפה מעובדיו ליותר מאשר נוכחות במקום העבודה, הרי שהוא צריך לחפש את הדרכים כיצד להביא את לבם שיאהב את המלאכה וירצה להגביר את התפוקה. כל מעביד טוב יודע, שהמכנה המשותף של כל הדרכים ללב העובדים, שהם סובבים סביב צרכיו של העובד ושיפור תנאיו. עובד שרואה שמעבידו מעריך את מסירותו ואף מוכן לשלם בעדה, מגביר את מסירותו, וכתוצאה ישירה גם תפוקתו עולה.

עסקן המתרים למען מטרה כלשהי, יוכל אולי לסחוט עוד כמה דולרים מגביר פלוני, כשישפיל אותו בפני אחרים ויאלץ אותו להפרד מעוד סכום בלתי ניכר. אבל תהא זו הפעם האחרונה, שהוא יראה מבפנים את דלת לשכתו של אותו גביר. לעומתו, מי שיטפח את כבודו ויאדיר את שמו של בעל המאה, עלול אמנם לוותר על תוספת כלשהי לתרומתו העכשווית, אך ירכוש בתמורה את המפתח לכספתו בעתיד. העסקן הראשון השיג עוד כמה פרוטות, משהו בערכה של תרנגולת שחוטה, אך השני הצליח להעביר את ביצי הזהב העתידות לבוא ממנה לסלו.

הוי אומר: יכולתנו להביא את זולתנו לקשור עמנו את הקשרים הרצויים- קרי התחשבותנו בצרכיהם, מניעיהם וכבודם- היא התרנגולת עצמה. אם "נשחט" את לבו של זולתנו ולא נתחשב בצרכיו, לא נוכל לאסוף לסלנו את "ביצי הזהב".
אגב, לפעמים אף כדאי למכור ביצת זהב אחת, כדי לזכות בתרנגולת המטילה ביצי זהב. כלומר, לפעמים שווה לוותר על רווח מיידי, כדי לרכוש באמצעותו את המטרה המיוחלת. מי שאינו יודע לוותר לחבר- הנחשב בעיניו כמכרה של זהב- לא יצליח לאסוף לסלו אפילו ביצה אחת של קרום, חלבון וחלמון...