לשמוע את האמת

אנו בדרך ליום כיפור, יום הדין שבו נגזר על כל באי העולם, מי יחיה ומי ימות, מי באש ומי במים, מי בסקילה ומי בחניקה, מי יהיה עני ומי יהיה עשיר, בשעות האחרונות אנחנו צריכים לחטוף תורה ומצוות, לחטוף כל אמן, לחטוף כל צדקה, לחטוף כל ברכה, למה כי אדם שיש לו משפט הוא מחפש סנגורים ומחפש עורכי דינים, הסנגורים שלנו זה קיום המצוות, זה האמנים, זה הברכות, לחטוף כמה שיותר מצוות. כשאדם בא לבית כנסת יום כיפור וראש השנה והוא קונה פתיחת היכל, קונה כל נדרי, 20,000 שקל והוא מתנפח ויושב על הכיסא, תראו מי אני ומה אני התורה לא רואה אותו, אבל כשבא בן תורה לבית כנסת ערב כיפור וערב ראש השנה התורה רוקדת בהיכל, הנה הבן שלי בא. כי שאותו אחד כל השנה רומס את התורה, לא שבת ולא תפילין ופתאום בא וקונה רימונים וקונה זה, התורה בוכה בהיכל, אני צריכה את הרימונים שלך?! את הפתיחת היכל שלך?! אני מעדיפה תשמור שבת ותניח תפילין, תכבד אותי כל השנה כולה, אל תקנה רימונים, אתה תבוא לפה אני ארקוד. אתה כל השנה רומס את התורה ודורך על התורה, לא שומר לא שבת ולא תפילין ואתה בא קונה לי רימונים?! נורא נוראות פחד פחדים. באנו פה לעולם לאכול בטטות? כולנו פה תחנת מעבר, עוד 50, 60, 70 או 80 שנה וכולנו נהיה למעלה ואז כל אחד יאכל את הבשר שלו, למה לא שמעתי, למה לא קיימתי, כולם עולים למעלה בסוף.

אומר שלמה המלך, "אוזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין", אוזן שיודעת לשמוע מוסר ולהסיק מסקנות זה אוזן של אדם חכם, הוא שומע דברים, הוא שומע את האמת והוא הולך קדימה, הוא לא מסתכל, אבל מה עם כדורגל ומה עם זה, אם זה האמת אז חותכים בבשר החי וככה אני הולך, אני לא חי בשקר. אליהו הנביא שהיה בהר הכרמל, בזמנו היה 400 נביאי שקר, הם טענו שהם נביאי אמת ודאי. הוא אוסף את כולם להר הכרמל, עם ישראל, הנביאים כולם. אומר אליהו הנביא, בוא נקים מזבח והם יביאו שני פרים, הם יקריבו את הקורבן הראשון, אש לא נביא, הם יתפללו לאלוקים שיורידו את האש מן השמיים ואני אתפלל, מי שבורא עולם ישמע לו וירד אש אז זהו, הוא האמת. הסכימו הנביאי בעל, הביאו את הפר ושחטו אותו, שמו על המזבח, צועקים וצורחים ומשתוללים עד שהביאו חרבות ושפכו את הדם שלהם ושום דבר לא קרה. ואז כתוב "ויהתל בהם אליהו", צחק עליהם ואמר להם, תראו אולי האלוקים שלכם נרדם, תצעקו יותר חזק, השתוללו. אז ניגש אליהו הנביא ויבנה את המזבח ההרוס, הרסו את המזבח עם סכינים וחרבות שלהם ואמר תביאו מים, שפכו שתיים עשרה חביות מים, שתיים עשרה כדים של מים. ויגש אליהו ויאמר ענני ה' ענני, שלוש מילים ומיד ותרד אש מן השמיים ואכלה את הקורבן ואת המים, נס בתוך נס, האש אכלה את המים. מי כל העם נפלו על פניהם ואמרו ה' הוא האלוקים ה' הוא האלוקים, ואליהו הנביא לקח את כל 400 הנביאים ושחט אותם. עמד ואמר להם אליהו הנביא לעם ישראל, "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים, אם ה' האלוקים לכו אחריו ואם הבעל (עבודה זרה) לכו אחריו", אי אפשר לרקוד על שתי חתונות, פעם בורא עולם ופעם עבודה זרה.

רבותיי אנחנו שומעים את זה, ודאי צודק אליהו הנביא, אנחנו אותו הדבר, כל השנה אין בורא עולם, כל השנה בורא עולם לא קיים אצלנו, מחלל שבת, לא ברכת המזון, לא נטילת ידיים ולא טהרת משפחה אבל מגיע יום כיפור, מי יחיה ומי ימות, פתאום יש בורא לעולם. אומר אליהו הנביא, עד מתי תפסחו על שתי הסעיפים, אם בורא עולם הוא האלוקים לכו אחריו כל השנה כולה, לא רק בראש השנה ויום כיפור, כל השנה תבוא לבית כנסת. יש אנשים באים לבית כנסת בראש השנה, עשו שטיחים? עשו שיש? איפה היית כל השנה. אומר הקב"ה, "מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי", למה באת לבית כנסת כדי ללכלך את הרצפה של בית כנסת. עכשיו אדם ישמע אותי ויגיד כל הכבוד לרב דניאל, אתה צודק, עכשיו גם ראש השנה ויום כיפור אני לא בא. יש אנשים הראש שלהם הפוך, הרי אני פונה אליכם בתור אנשים אמיתיים, כל יהודי, אמרתי פעם שהמעלה של חילונים שהם אמיתיים אבל רק הם לא יודעים את האמת. כל חילוני הוא בגדר של תינוק שנשבה, אתם יודעים מה זה תינוק שנשבה? באו גויים וחטפו תינוק יהודי, ככה הוא גדל כמו גוי, לא יודע מה זה שבת, מה זה תפילין. אבל אחרי ששומעים הם רצים לאמת – אם ה' הוא האלוקים לכו אחריו!