החזית האמיתית

מסופר בנביא על סנחריב המלך שבא לירושלים עם מאה ושמונים אלף ראשי גייסות, קצינים. ובירושלים מלך חזקיה המלך שהיה צדיק גדול שיכול היה להיות מלך המשיח. סנחריב התרברב אל מול חזקיה. מה עשה חזקיהו מלך ישראל? מספרת הגמ' "והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועולו מעל צוארך וחובל עול מפני שמן" אמר רבי יצחק נפחא חובל עול של סנחריב מפני שמנו של חזקיהו שהיה דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. מה עשה נעץ חרב על פתח בית המדרש ואמר כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו, בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת איש ואשה שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה.
ויש לשאול, מדוע נעץ חזקיה המלך חרב בבית המדרש? אלא רצה חזקיה לומר לעם ישראל, דעו לכם, שהחזית של עם ישראל איננה בגבול, היא בבית המדרש, ה"חרב" מסמלת את המלחמה כמו שהיונה מסמלת שלום, כאן החזית, כאן המלחמה. אם בבית המדרש לימוד התורה חזק אין אומה ולשון יכולה עלינו. ומה קרה? (מלכים ב יט) ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור מאה שמונים וחמשה אלף וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים! מיליוני חיילים  לא קמו בבוקר, כולם מתים! זה העוצמה של עם ישראל.

ואיתא במדרש, שהיה מלאך שהיה שם בשליחות ורק עבר שם. ואיך המית אותם? אומרים חז"ל שנתן להם את הכוח לשמוע את השירה של מלאכי השרת, ומהמתיקות של השירה יצאה נשמתם!
שואלים, חזקיה אמר ידקר בחרב, וכי מי שאינו לומד תורה חייב מיתה?! ואם תאמר שהוא רצה לזרז אותם, יקשה וכי הוא שיקר? אלא נראה לומר, שכך אמר להם חזקיהו כל מי שאינו לומד תורה ידקר בחרבו של סנחריב, כי כל ההגנה שלנו מהגויים זה מהתורה!!
יש שיטה בפרסום שמכניסים דבר בצורת חידה, שתי מילים, ותפענח לבד... זה חודר. מאין יבוא עזרי - עזרי מעם ה'. כששואלים - הדבר חודר לעצמות. היה עלינו לעשות שלטים ברחובות מי שלא עסק בתורה... שבוע אח"כ יפרסמו: ידקר בחרב... השלטונות יאמרו שזו הסתה לרצח. שבוע אח"כ: באיזה חרב ושבוע אחרי כן חרבו של יצר הרע... גדול המחטיאו יותר מן ההורגו. ברחוב יש אלפים של אנשים שנפלו בחרב יצר הרע, בגלל שלא עסקו בתורה, כולם חללים של יצר הרע, מי שלא עוסק בתורה נופל ומתרסק. החזית של עם ישראל זה בית המדרש. החזית שלנו זה בית המדרש, זה גם ההגנה הגשמית וגם ההגנה הרוחנית, ההגנה מהיצר הרע.

הרחוב שטוף בכפירה, מהללים את הנשק ואת הכוח, תנו לצה"ל לנצח. איזה שקר זה! דוד המלך אומר: אין המלך נושע ברב חיל גיבור לא ינצל ברב כח, שקר הסוס לתשועה וברוב חילו לא ימלט! השקר הגדול ביותר שהטנק מושיע! על כל טנק צריך לכתוב "שקר".
איזה הרגשה ואיזה עוצמה אנחנו מרגישים כשהמטוס בשמים, אבל הטייס בעצמו לא יודע אם חוזר או לא חוזר, עיניו פונים לה', אז מה אתה פונה לענף, תפנה לשורש שהוא המושיע! סוס מוכן ליום מלחמה ולד' התשועה! הנה היוונים עם רב, ומעטים ניצחו אותם, קבוצה קטנה ניצחה מעצמה שלמה.

וראינו מצד אחד את מלחמת ששת הימים, שכולנו היינו בתפילה וזכו לניסים ונפלאות, הכינו עשרות אלפי קברים! ולעומת זאת במלחמת יום כיפור כשהיינו מלאי גאווה ורבה, התרברבו בקוי בר לב בגולן. ומה קרה באמת, איזה מכה נוראה. הקב"ה אומר אם אתם אומרים כל הכבוד לצה"ל – אז שצה"ל יעזור לכם. אלפי הרוגים היו, וכמעט ואבדה המדינה, בארץ היה המצב כבר אחר יאוש. 
אומר לנו הקב"ה לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה'. אסור לומר בליבנו כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה! במלחמת המפרץ שלושים ותשע סקאדים נפלו, מי עזר לנו? כל העולם השתגע, כל טיל 250 ק"ג והרוג אחד. ערב הסעודית טיל אחד ומאות הרוגים.
כי אם הולכים עם הקב"ה אז אנו שמורים מכל רע ואין אומה שיכולה להזיק לנו. שבת שלום.