פרשת בלק

חז"ל בגמ' (מכות י ע"ב) למדו מפרשתינו כלל בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו. ודבר זה נלמד מהפסוקים בתחילה נאמר לבלעם "לא תלך עמהם" ואחר כך כתוב "קום לך אתם". הרי חדשו לנו חז"ל שמהשמים "מוליכין אותו" לא רק שנתנו לו רשות ללכת, אלא גם מהשמים עוזרים לו להגשים את דרכו. ומסביר המהרש"א אותן המלאכים הנבראים מאותו רצון ומחשבה שבו. וזו הראיה מהתורה דכתיב לא תלך עמהם שא"ל הקב"ה כן וכתיב קום לך אתם וגו' שרצונו ודעתו הרעה לילך אתם הביא ששלח לו הקב"ה מלאך כרצונו ומחשבתו שא"ל קום לך אתם.

ובמדרש תנחומא (פרשת שמיני) מביא מעשה באחד שהיה מוכר כל כלי ביתו ושותה בהם, אמרו בניו זה אינו מניח לנו כלום, וקצו ממנו כי טוב מותו מחייו כי הוא שכור כל ימיו, הוציאוהו והניחוהו בבית הקברות במערה חוץ לעיר. עברו מוכרי יין ושמעו בעיר קול הומיה והוצרכו להניח את משאם בתוך המערה, ויקץ מיינו וימצא נודות יין ויקח מהם וישתה וישן, והניחוהו בפיו ואחר שלושה ימים עברו עליו ומצאוהו ישן ונוד היין נמצא בפיו. אמרו אחר שגם כאן עושה כך, מה לנו לעשות? וקבלו על עצמם כל אחד להשקות את האב יום אחד. ע"כ. נמצא שזה האדם השכור בחר לו דרך של פטור מכל המצוות שהרי השיכור פטור ממצות שהרי אין בו דעת. וכיון שבחר לו דרך זו, גם כשאר הנחוהו במקום שלא מצוי שם יין, מהשמים הוליכו לו את היין לתוך הפה ממש. וכך גם בניו הגיעו למסקנא זו. וזה ממש בדרך שרוצה לילך בה מוליכין אותו.
עוד אנחנו רואים את שמירתו של הקב"ה על עמו לבלתי יתן לעמים אפשרות להזיק. וכפי שאומר הנביא "עמי זכור נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אותו בלעם בן בעור מן השיטים ועד הגלגל למען דעת צדקות ה'" ופרשו חז"ל שכל אותם ימים שהיה בלעם באזור של העם וניסה לקללם, הקב"ה לא כעס. כדי שאותו רשע לא יצליח להכניס שום קללה בזמן הכעס. ובאמת עבור מה זכו עם ישראל שהקב"ה יוליך אותם בדרך כה מיוחדת.

ודבר זה מתבאר גם כן מהפרשה שהרי אנו רואים את מעלתם של עם ישראל וכפי שבלעם משבח אותם. "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא" ומפרש רש"י שהם זריזים למצוות. ובהמשך "מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל". שאין פתחיהם מכוונים זה כנגד זה. הרי מעלת הצניעות. ובמדרש מבאר עוד "מה טובו אהליך יעקב" זה אוהל מועד שבמדבר ושבשילה ובנוב וגבע. שמקריבין בהם קרבנות. הרי מעלת השלום והאחדות שיש בעם. ונראה שזה הקשר בין הדברים כלומר דוקא בגלל מעלותיהם של ישראל לכן הם זוכים לשמירה מיוחדת של הקב"ה.
בספר תפארת תורה מסביר הגאון ר' שמשון דוד פינקוס זצ"ל בלעם ניסה לעבוד עם שני דברים. א, קללות בזמן כעס. ב, להטיל בהם עין הרע. ב' דברים אלו יחד הם באים עם מידת הדין, אבל כאשר מידת הדין נסתלקה באותם ימים לא יכל בלעם להצליח במזימתו. מזה נלמד שרק כאשר נדבק במעלותיהם של ישראל, אזי משמים יסיעו בידנו להמשיך ולקיים אותם ובזה נסיר מעלינו את מידת הדין ונזכה לשלום.