Written by:
עם ישראל מחובר אל האבות הקדושים ועלינו להדבק בדרכיהם וללמוד ממעשיהם.
בפרשה אנו קוראים את פרשת המועדות, אולם לפני פרשת המועדות יש פרשה קצרה שאנחנו גם קוראים אותה ביחד בימי המועד יחד עם פרשת המועדות והיא פרשת 'שור או כשב או עז כי יולד'. וכבר שאלו המפרשים מה הקשר בין ענין המועדים, לענין 'שור או כשב'. ובמדרש דרשו (ילקוט שמעוני -אמור רמז תרמג) על פסוק זה:  "שור או כשב או עז", 'שור' בזכות אברהם שנאמר ואל הבקר רץ אברהם, 'כשב' בזכות יצחק שנאמר וירא והנה איל, 'עז' בזכות יעקב דכתיב לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טובים, טובים לך וטובים לבניך. ע"כ.

ובתרגום יונתן בן עוזיאל הדברים מבוארים בהרחבה ואלו דבריו: עת שתזכור לנו סידרי קורבנותינו מה שהיינו מקריבים בכל שנה ושנה, היו קרבנותינו מכפרים על חטאינו ועתה אשר גרמו חטאים ואין לנו מה נקריב מן עדרי צאננו, שור נבחר תחילה, בעבור מזכיר זכות סבא, שבא ממזרח אדון [שר], כולו הקריב לשמך בן בקר רך שמן. כבש שנבחר שני, בעבור מזכיר זכויותיו של שה שנעקד על גבי המזבח ופשט את צוארו בעבור שמך, שמים נטו וירדו ויראה יצחק את שכלוליהם וכהו עיניו ממרומים, בעבור כך, זכה והזדמן לו כבש תחתיו לעולה. גדי בן עזים ניבחר תחתיו, בעבור מזכיר זכות תם, שעשה גדי בן עזים תבשילים והוביל לאביו, וזכה לקבל סדר הברכות, בעבור כן פרש משה נביא ואמר עמי בני ישראל שור או כבש או גדי כי יולד כדרך העולם ויהי שבעת ימים אחר אמו כדי שיודע שלא נפל. ומהיום השמיני והלאה יתרצה להקריב קרבן לשמו של ה': ע"כ.
לפי דברי התרגום יונתן נוכל להבין מדוע אנו קוראים פרשה זו בימי המועדות, בכדי לעורר את זכות אבותינו שבעבורם היינו מקריבים קרבנות אלו.

ונקדים עוד דברי הטור בסימן תיז שכתב: ושמעתי מאחי הרב ר' יהודה, שהמועדים נתקנו כנגד אבות, פסח כנגד אברהם, דכתיב 'לושי ועשי עגות', ופסח היה. שבועות כנגד יצחק, שתקיעת שופר של מתן תורה היתה בשופר מאילו של יצחק (פרקי דרבי אליעזר פל"א). סוכות כנגד יעקב, דכתיב 'ולמקנהו עשה סכת'. ע"כ. נמצינו למדים שיש דבר משותף בין הציווי 'שור או כשב או עז' לפרשת המועדות. כי בהקרבת 'שור, כשב, עז'. אנו מעוררים את זכות אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב. וגם מועדי השנה פסח, שבועות סוכות. ג"כ נתנו לנו בזכות אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב. ומה שניתן לנו ללמוד מענין זה הוא שיש לנו חובה להדבק בדרכי אבותינו הקדושים, וכפי שמבארים המפרשים (ע"פ הזוהר- ויצא) את דברי המשנה על' ג' דברים העולם עומד. על התורה על העבודה ועל גמילות חסדים. דהעולם עומד בזכות האבות הקדושים, על התורה- בזכות יעקב. על העבודה- בזכות יצחק. ועל גמילות חסדים- בזכות אברהם. והסבירו המפרשים שהתנא התחיל בעמוד התורה, לרמז לנו כי עמוד גמילות חסדים אינו מועיל רק אם לפניו את עמוד התורה ועמוד העבודה.

Related Items

Latest from הרב משה דיין