פרשת לך לך

בפרשה מספרת התורה על חיי אברהם אבינו, ניסיונותיו, יציאתו מחרן וירידתו למצרים, הגעתו לארץ פלישתים, ובהמשך על מלחמת המלכים. ומצינו לפני מלחמת המלכים שנאמר "ויבוא הפליט ויגד לאברם העברי" ובמדרש אגדה (פרשת חוקת פרק כא) דרשו חז"ל על הפסוק "ויצא עוג" ולמה נקרא שמו עוג ? על שם עוגות מצות, שאותו עת שנשבה לוט פסח היה, ובא עוג והגיד לאברהם, שנאמר "ויבא הפליט ויגד לאברהם העברי" והוא לא עשה אלא לרעה, כך אמר בלבו אברם עשה עם לוט אחווה והוא אוהבו, וכשישמע שנשבה לוט, מיד יצא להלחם עמהם מלחמת ויהרג, ואני אקח את שרה אשתו. עכ"ד המדרש. וכן הוא בתרגום יונתן בן עוזיאל בפרשה. ובילקוט שמעוני בפרשה.

ויש להבין מה הזכות ומה השכר?  איזו שייכות יש לאפיית מצות של אברהם לקריאת שם חדש "עוג" ואם קריאת השם "עוג" באה לציין שבח ומעלה, למה מגיע לו זה. ושוב השאלה במה זכה ומה ואיזה דבר טוב עשה שזכה להתכנות בשם חדש זה. וביותר יש להבין מה אנו למדים מענין זה, כי סתם התורה לא תספר לנו מדוע נקרא אדם בשם זה או אחר.

בספר "מעיין החיים" מבאר הרב זייצ'יק זצ"ל הנה מתיאור חז"ל עולה כי כאשר בא הפליט לביתו של אברהם אבינו ומצאו עוסק במצוה, מצוות אפיית מצה, משמע מכאן שפסח היה, ובודאי היתה זו שעה של דביקות עליונה של אברהם בהשי"ת שרוי היה ברוממות הנפש אורות עליונים חופפים עליו מהולים תפלה ושמחה, כי אז היה גלוי לו עתידם של בניו וזרעו אחריו, ראה בגלותם, ובצרתם לו צר, וראה בגאולתם העתידה ושש לקראתה. ואז המשיך והוריד אור גדול ממעלה מעולם העליון למטה, וכל מי שנמצא אז בסביבתו ובמחיצתו נסחף עמו הושפע ונתעורר, התרענן מהאוויר הצח שיצר אברהם ואותו האוויר חדר לפליט הזה עד שלרגע ואף לדקה קלה נשתנה לטובה.

ולפי התרגום יונתן בן עוזיאל 'הפליט הזה' ניצל מן המבול שהיה רוכב על התיבה ומתפרנס ממזונות של נח, וכן אמרו במדרש הגדול: 'ויבוא הפליט' אמר ר' יוחנן זה עוג שפלט מדור המבול. ע"כ. ואם כן הרי ראה את החורבן וההרס שגרמו הרשעים של דור המבול לעצמם, ראה את הנס שנעשה לנח ובניו שגם הוא היה מהניצולים, אבל הוא ירד ונפל מהכרתו והודאתו להקב"ה הוא שכח ונעשה כפוי טובה. אבל כאשר בא לתוך ארבע אמות של אברהם ניצת גם בו ניצוץ מאוד קדוש וטהור זה, ואפילו שהיה זה רק לרגע אחד, כבר  חזרה אליו אפילו לזמן קצר ההכרה בחסדי השם יתברך, ולכן נשתנה גם שמו לטובה שדבק בו משהו מאווירה דקדושה שיצר אברהם בהתלהבותו באפיית המצות. ונקרא 'עוג' על שם המצה. ומה שלמדנו מכך: שבמקום שנמצא אדם גדול וקדוש עוסק בתורה ומצוות, נדלק אור רוחני בכל השטח שהוא נמצא וקדושתו מתפשטת והולכת על כל העוברים דרך איזור זה, יהיה מי שיהיה אווירת הקדושה חודרת ונכנסת לכל הגופים הנמצאים במקום. מסופר על אחד מגדולי הזמן שנהג להתפלל בבית הכנסת של הגר"א ז"ל בוילנא, ויום אחד שינה את מקומו הקבוע בבית הכנסת ובעמדו להתפלל במקום האחר נפתחו מעיינות לבו והשיג התלהבות כזו שלא טעם כמותה מעודו וכך בכל התפלה הרגיש התעוררות מרובה לאחר חקירה ודרישה אצל זקני וגבאי בית הכנסת נודע לו שבמקום ההוא עמד והתפלל הגר"א ותפלתו ורוחו של אותו צדיק וקדוש השאירו רושם לדורות.