פרשת פנחס

פרשת פינחס פותחת במתן שכר לפינחס, הוא זוכה לקבל 'ברית שלום', המפרשים האריכו להסביר מהו ה'ברית שלום' ואיך יש כאן את השכר מידה כנגד מידה. נתמקד בפירושו של רבינו עובדיה ספורנו שמסביר כי "בריתי שלום" הכוונה שלום ממלאך המוות כענין עושה שלום במרומיו (איוב כה, ב) וזה אמנם נתקיים בפינחס שהאריך ימים הרבה מאד מכל שאר אנשי דורו עד שהיה הוא משמש במשכן שילה בזמן פלגש בגבעה שהיה בלי ספק אחרי מות יהושע ושאר הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע (שופטים ב, ז), וכל שכן אם היה בזמן יפתח שכתב למלך בני עמון בשבת בני ישראל בחשבון ובבנותיה..שלש מאות שנה (שופטים יא, כו) וכבר ספרו חז"ל (קהלת רבה פרשה י. תנחומא בחוקותי) שפינחס לא רצה ללכת אז אל יפתח להתיר נדרו. וכל שכן לדברי האומר אליהו זה פינחס והוא עדיין חי וקיים. ע"כ. והוסיף הספורנו לבאר מדוע זכה לאריכות ימים באופן מיוחד וע"ז מסביר: "כי אמנם ההפסד לא יקרה אלא בסיבת התנגדות ההפכים". פירוש: מפני שכל המחלות באות מחמת שהיסודות והכוחות אינם במיזוג הנכון. אבל פינחס שקיבל את ברכת השלום כל כוחותיו התמזגו התאזנו והשלימו אחד את השני, ממילא חי לעולם.

בספר 'אור חדש' מוסיף לבאר הרב זייצ'יק שיש כאן פן נוסף בסיבת השכר שקיבל אריכות ימים, ולדיעה אחת הוא אליהו הנביא מלאך הברית. כי כאשר האדם מילא את שליחותו והוציא לפועל את כל תפקידיו אשר הוטלו עליו למלא בעולם הזה, ולא הותיר אפילו קורטוב מן השליחות שלא מילא ועשה הכל לכבוד שמים, שוב אין לו מה לעשות בעולם הזה. וצריך הוא להיפטר מזה העולם ולילך לחיי העולם הבא. אלא שהקב"ה חס על אדם שכזה ומוקיר את חריצותו ונאמנותו לעבודת השם כיוון שביצע ומילא כל מה שהוטל עליו וניצל כל כוחותיו ורגשי לבו להגדיל כבוד שמים, ולכן מוסיף לו הקב"ה עוד שנות חיים כדי שיוכל למלא ולהגשים עוד תפקיד ועוד משימה. וכשם שלא מעל בשליחות הראשונה שהוטלה עליו וביצעה כהלכה חזקה עליו שגם לא ימעל בשליחות השניה וימלא בשלימות גם את התפקיד החדש שבגללו התארכו שנות חייו.

והנה פנחס שניצל את כל כוחותיו ומרצו לכבוד שמים למען ביצוע התפקיד שהועד לו מששת ימי בראשית הוא קידוש שם שמים, והשיב את חמת ה' מעל בני ישראל, פעולה שבשבילה נברא ואשר הרעידה את כל העולמות ואחרי פעולה זו היה חשש שיצטרך לעזוב ולהתפרד מחיי העולם הזה שכן הלא כבר עשה את שלו, ושוב אין לו תפקיד בעולם הזה. לכן חס עליו הקב"ה ואמר למשה שילך ויאמר לפנחס "הנני נותן לו את בריתי שלום" מוסיף אני לו חיים, ומטיל עליו תפקיד אחר. תפקיד של כהונה תפקיד של שלום שאותו הוא צריך לבצע ולקיים בעולם, ובשביל תפקיד זה אני מוכרח להאריך לו את חייו כדי שתהיה לו האפשרות לבצע את התפקיד החדש.

לשם כך האריך לו הקב"ה את חייו ונתן לו את הכהונה, שהרי מתחילה לא היה משמש ככהן, שהרי אביו נמשח לאחר לידתו. ולבסוף גם הפך אותו מאיש עפר להיות לבסוף מלאך הברית. שכן לדברי חז"ל פנחס זה אליהו והוא מקיים את תפקידו ומשימתו כדברי האומרים שאליהו נמצא בכל ברית מילה בכל יום ויום, ומעיד לפני הקב"ה על המשך קיום הברית בין עם ישראל אליו יתברך.