ברכת מעין שלש

אדם ששותה רביעית יין או שאוכל כזית מפירות של שבעת המינים (תאנה, רימון, זית, תמר, ענבים) או שאוכל כזית מתבשיל שעשוי ממיני דגן או שאוכל ספגטי או מקרוני (חוץ מאורז) או מיני מאפה (באופן שברכתם הראשונה היא ברכת "בורא מיני מזונות"), צריך לברך אחר אכילתם ברכת "מעין שלוש".
ברכת מעין שלוש נקראת כך, משום שיש בתוך הברכה ענין של שלושת הברכות הראשונות של ברכת המזון, והיינו שאומר "על המחיה" וכן שאומר "על העץ ועל פרי העץ" או שאומר "על הגפן" זה כנגד ברכת הזן שבברכת המזון שה' זן ומפרנס את העולם, ושאומר "על ארץ חמדה טובה" זה כנגד הברכה השניה של ברכת המזון שהיא ברכת הארץ, ושאומר "רחם" זה כנגד הברכה השלישית שהיא  ברכת בונה ירושלים.

והנה לכאורה יש לשאול, מדוע על פירות משבעת המינים חכמים תקנו לברך אחריהם ברכת "מעין שלוש" ועל פירות שאינם משבעת המינים תקנו חכמים לברך אחריהם ברכת "בורא נפשות", שחכמים יתקנו גם לפירות שמשבעת המינים ברכה אחרונה ברכת "בורא נפשות" כמו שאר הפירות?.
בספר ערוך השולחן עונה על שאלה זו, ואומר שכיוון שהם פירות שהתורה השתבחה בהם אם כן יש להם חשיבות מיוחדת יותר, ולכן חכמים רצו לתקן ברכה יותר חשובה ומבוררת משום חשיבותה של ארץ ישראל.
נאמר בתורה (דברים פרק ח' פסוקים ח'-י') (פסוק ח')- "ארץ חיטה ושעורה, וגפן תאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש": (פסוק ט')- "ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם, לא תחסר כל בה, ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצוב נחושת": (פסוק י')- "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך".

והנה נחלקו הראשונים בביאור הפסוקים, והמחלוקת היא על מה שנאמר בפסוק י',"ואכלת ושבעת וברכת", האם זה חוזר רק על הפסוק שלפניו (פסוק ט'), ולפי זה יוצא שזה חוזר רק על הלחם (שכן זה מה שהוזכר בפסוק שלפני "ואכלת ושבעת וברכת"), או מה שנאמר בפסוק "ואכלת ושבעת וברכת" זה חוזר גם על הפסוק ח', ולפי זה גם הברכה האחרונה של פירות של שבעת המינים היא מהתורה שכן גם עליה נאמר "ואכלת ושבעת וברכת", ודעת רוב רבותינו הראשונים (הרמב"ן, הרשב"א, הריטב"א, ספר החינוך, הטור, ועוד ראשונים) שברכת "מעין שלוש" האם היא ברכה מהתורה (כמו ברכת המזון, והיינו שהפסוק של "ואכלת ושבעת וברכת" חוזר על כל שבעת המינים שהוזכרו בפסוק ח'), אולם דעת כמה מרבותינו הראשונים (הרמב"ם, המרדכי, הסמ"ג) שברכת "מעין שלוש" היא ברכה מדרבנן, (והפסוק "ואכלת ושבעת וברכת" חוזר רק על הפסוק שלפניו היינו רק על הלחם, ולפי זה רק ברכת המזון היא ברכה מהתורה).

להלכה דעת מרן השולחן ערוך שברכת "מעין שלוש" היא מדרבנן, ולכן אם אכל כזית דגן, או כזית מפירות שבעת המינים, או ששתה רביעית יין, צריך לברך אחריהם ברכת "מעין שלוש", ואם הוא מסתפק אם ברך ברכת "מעין שלוש" או לא, כיוון שלהלכה ברכת "מעין שלוש" היא מדרבנן לכן אם אינו יודע אם ברך או לא אינו צריך לחזור ולברך כיוון שספק ברכות להקל, ואם אפשר שישמע את הברכה מאדם אחר.

ואפילו אם אכל כזית (27 גרם) מפירות שבעת המינים, או שאכל כזית דגן, שצריך לברך לאחר אכילתם ברכת "מעין שלוש" זה דווקא שאכל את הכזית בתוך זמן של שיעור שנקרא "כדי אכילת פרס", ושיעור "כדי אכילת פרס" הוא כשבע דקות וחצי, וטוב להחמיר לאכול את הכזית בתוך זמן של כארבע דקות (מפני שיש אומרים ששיעור "כדי אכילת פרס" זה כארבע דקות).

אם נמצא באמצע ברכת "מעין שלוש" ושמע דברים שבקדושה כגון: קדיש, קדושה, ברכו, ברכה מחבירו, דינו כדין מי שנמצא באמצע ברכת המזון שאינו רשאי לענות כלל, אלא יפסיק בשתיקה וישמע את הדברים שבקדושה, וכל זה דווקא שאמר כבר את שם ה' בתחילת הברכה (היינו שאמר "ברוך אתה ה' אלוקינו"), אבל אם אמר רק תיבת "ברוך אתה" ועוד לא אמר את שם ה' יפסיק ויענה את הדברים שבקדושה ואז יחזור שוב פעם ויברך מההתחלה "ברוך אתה ה' וכו'"