ברכה על דבר מרוסק

הגמרא במסכת ברכות דף לח' עמוד א' שואלת מה מברכים על טמירא (רש"י מסביר שטרימא זה תמרים שכתשו אותם) והגמרא מסיקה לבסוף שמברכים על תמרים שכתשו אותם "בורא פרי העץ" והטעם הוא כיוון "במלתייהו קיימי כמעיקרא" (הכוונה שמה שכתשם אינו נחשב לשינוי אלא הם נחשבים כמו שהם היו בתחילה).
רש"י פירש טמירא- זה כל דבר שכתוש קצת ואינו מרוסק, וההסבר בגמרא לפי פירושו הגמרא שאלה מה מברכים על דבר שהוא כתוש קצת אבל אינו מרוסק לגמרי הגמרא עונה "בורא פרי העץ" משום שזה עומד כבתחילה כמו שהם שלמים, ומפרש מרן הבית יוסף בסימן רב' שיוצא לפי פירוש רש"י שאם היה מרוסק לגמרי אין מברכים עליו "בורא פרי העץ" אלא "שהכל נהיה בדברו" כיוון שמרוסק לגמרי נשתנה צורתו.
אולם הרמב"ם פרק ח' הלכה ד' הלכות ברכות כתב שתמרים שמיעכן ביד ועשה כמו עיסה מברכך עליהם "ברוא פרי העץ" וברכה אחרונה אם אכל שיעור "על העץ ועל פרי העץ"(ברכת מעין שלוש), ומפרש מרן הבית יוסף סימן רב' שהרמב"ם מפרש שטמירא שאמרו בגמרא זה דבר שהוא מרוסק לגמרי ועשו אותו כמין עיסה.

מרן בשולחן ערוך סימן רב' סעיף ז' העתיק את לשון הרמב"ם ופסק כמותו שתמרים שמיעכן ועשה מהם עיסה מברך עליהם "בורא פרי העץ" ולבסוף ברכה אחרונה מעין שלוש על העץ ועל פרי העץ"(כיוון שתמרים הם פרי משבעת המינים לכך צריך לברך ברכה אחרונה מעין שלוש), אולם הרמ"א סובר שאם נתרסקו לגמרי עד שאין צורתם ניכרת כלל ואין ידוע איזה פרי הוא מברך עליהם "שהכל נהיה בדברו" ואם בירך "בורא פרי העץ" יצא ידי חובה.
והנה לסיכום יצא לנו כמה הלכות:

1.תפוחי אדמה מרוסקים (פירה) או עגבניות מרוסקות או שאר מיני ירקות מרוסקים אפילו על ידי מיקסר מברך "בורא פרי האדמה". (אולם יש להוסיף שבזמנינו יש מקומות שמוכרים תפוחי אדמה שמרסקים אותם ומייבשים אותם עד שנעשים כקמח ולאחר מכן שופכים עליהם מים חמים ונעשים כשאר תפוחי אדמה או שנעשים מחומרים צמחיים שטעמם דומה לטעם תפוחי אדמה במקרים האלו יש לברך "שהכל נהיה בדברו").

2.מרקחת שעשויה מפירות מבושלים שמוסיפים עליהם סוכר ותבלינים כדי להוסיף טעם (ריבה) מברכים עליו "בורא פרי העץ" ודווקא שטעמו של הריבה כטעם הפרי, אולם כל זה נאמר דווקא בריבה שנעשית בבית אבל ריבה כיום שנקנית במכולת פעמים רבות שאין בה אלא מעט פרי והרוב הוא עשוי מדברים אחרים ברכתה "שהכל נהיה בדברו" שרק במקום שברור שעיקרה של הריבה נעשית מפירות ורק מוסיפים לה מעט סוכר ותבלינים אז מברכים עליה "בורא פרי העץ".

3.פלאפל שנעשה מגרגירי חומוס טחונים ומטוגנים ומוסיפים עליהם מעט פתיתי לחם כדי שידבקו ולא יתפוררו בשעת הטיגון אם עיקר הטעם הוא טעם החומוס צריך לברך "בורא פרי האדמה", אולם אם נשתנה הטעם עד שאין טעם החומוס ניכר בו צריך לברך עליו "שהכל נהיה בדברו" והטעם כיוון שיש כאן שני מגרעות הראשון השתנה טעמו, השני השתנה שמו (שהרי עושים אותו מחומוס ועכשיו נקרא פלאפל), וכן המנהג כיום לברך "שהכל נהיה בדברו" על הפלאפל שנמכר בחניות מחמת שיש לו שני מגרעות, וכן לעניין לדר המנהג היום לברך עליו "שהכל נהיה בדברו" כיוון שהשתנה שמו וטעמו.