אלו נעליים רווחיות יותר

אחת הישיבות הטובות והמפורסמות בעולם היהודי של לפני שנות השואה האיומה, היתה ישיבת סלוצק. בהיכל הישיבה הסתופפו טובי התלמידים, שרובם גלו למקום תורה מערים מרוחקות, וכל צרכיהם ניתנו להם על ידי הישיבה. לפיכך, כדי לאפשר לקיים את קול התורה ברמה, עמד מאחורי הישיבה יהודי יקר ונכבד, שבתפקידו הקודם שימש כרב נערץ שישב על התורה ועל העבודה, אך הוא ויתר על התפקיד המכובד לטובת הזכות העילאית לשמש כמגייס הכספים למען הישיבה.
מלאכתו היתה יומיומית וקשה, שוחקת ומצריכה מאמץ רב. בעוד קול התורה בוער בהיכל הישיבה, הוא נדד מעיר לעיר ומיישוב ליישוב, מקבץ תרומה ועוד תרומה למען הישיבה. הוא חש כי הוא שותף בעשיה גדולה וחשובה למען הישיבה, אך החל להרגיש כי כוחותיו לא עומדים לו. היטב זכר כי בימים עברו כיהן במשרה רבנית נחשבת - אז ישב על התורה ועל העבודה במנוחת הנפש, ונפשו חשקה לחזור לאותם ימים עליזים, ולהחליף את תפקידו הנוכחי בתפקיד רב...
טרם יקבל את ההחלטה הגורלית, החליט לעלות לביתו של רבן של ישראל, הכהן הגדול מאחיו, ה'חפץ חיים' זצ"ל. הוא התקבל בכבוד ובהערכה כמי שתומך בעמוד התורה, והחל לספר על הקשיים בעבודתו, המאמץ הרב שהוא מקדיש, השעות והימים העוברים עליו בנדודיו בניכר, האכזבות הרבות שהן מנת חלקו, ועוד ועוד. כשסיים, הסביר כי לאור כל הנתונים הוא מבקש לשאול את ה'חפץ חיים', האם הוא מאשר לו את ההחלטה לעזוב את תפקידו...

ה'חפץ חיים' האזין לדברים רוב קשב, ובירך אותו בברכת 'שיהיה בהצלחה' - אותה פירש האיש כהסכמה. כשהיסב את פניו לצאת, שמע לפתע את ה'חפץ חיים' קורא מאחוריו: 'רק תגיד לי, היודע אתה מה מחיר זוג נעליים?'
הוא הופתע מאוד מהשאלה, שנראה כי אינה ממין הענין בכלל, ומשך בכתפיו במבוכה. 'אין לי מושג מה מחירן של נעליים היום', השיב. 'אין דבר', השיב ה'חפץ חיים', 'הבה ננתח יחדיו את שוק הנעליים...'
וכך, במשך שעה ארוכה, הם ישבו ודנו במחיריהם של זוגות נעליים, ועל ההבדל בין מחירם אצל הסנדלר המייצר נעליים באופן פרטי, לבין מחירם ברכישה ממפעל נעליים גדול - המייצר נעליים באופן סיטונאי. בתום חישוב מהיר הבינו כי נעליים הנרכשות מסנדלר - מחירן גבוה יותר ועשוי להגיע עד 5 רובל, ואילו נעלי מפעל - נרכשות ב-3 רובל לכל היותר.

'אם כן', אמר ה'חפץ חיים', 'מי עשיר יותר: בעל המפעל המוכר נעליים ב-3 רובל, או הסנדלר המוכר נעליים ב-5 רובל? כמובן - בעל המפעל עשיר גדול בהרבה! עכשיו אשאלך שאלה: כיצד יתכן אפוא שהסנדלר המוכר נעליים ביוקר - אינו מתעשר כחברו בעל המפעל, המוכר נעליים בסכום נמוך בהרבה?'
האיש התבלבל לחלוטין, לא הבין כיצד 'צנח' דו השיח הזה לתוך הנושא לשמו בא. למרות שהיה מופתע מעצם הנושא, נענה לשאלה והסביר: 'הרי זה פשוט. אמנם בעל המפעל מוכר במחיר זול, אך הוא מוכר עשרות ואולי מאות זוגות נעליים ביום, פשיטא שיתעשר מכך! הסנדלר - אמנם מוכר במחיר יקר יותר, אך הוא מוכר נעליים בודדות בחודש, וכיצד יתעשר?'
'הסכת ושמע', נענה לו ה'חפץ חיים' במתק שפתיים, 'עתה תבין למה התכוונתי. היום אתה בעל מפעל, מפעל של תורה. אמנם אין מנוחה מושלמת בשעות הלימוד שלך - ולכן 'תג המחיר' של כל שעה כזו מופחת, אך הרווח המצטבר שלך גדול בהרבה, אדיר, אינו ניתן לתיאור! אתה בעל מפעל של תורה, אתה הופך למיליונר, כי הרווח שלך כפול ומכופל שבעתיים!

אם תפרוש מתפקידך - המחיר של שעת לימוד שלך יעלה, אך הרווח הכללי - יצטמק לאין שיעור. כשאתה בעל מפעל - אלפי שעות לימוד תורה נזקפות לזכותך בכל יום, אתה מתעשר מרגע לרגע!'
ודבריו אלו של ה'חפץ חיים', שהובאו בספר 'בדרך עץ החיים', מפי הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל - ראש ישיבת סלוצק, מגלים את גודל הזכות של העוסקים במלאכת הקודש של החזקת התורה, של המסייעים להחזיק את עמוד התורה, וגם של התמכין דאורייתא בעצמם. כשיהודים יושבים ולומדים ואנו מחזיקים את ידיהם, אם בתרומה כספית ואם בעזרה אישית - אנחנו הופכים לבעלי המפעל, אלו שהרווחים הכבירים של מפעלי התורה עומדים לימינם ולסייעם!

הבה ניקח את הדברים לתשומת ליבנו. החזקת התורה דורשת לפעמים מאמץ רב, מחיר אישי גבוה, סכומי כסף ניכרים. לא בקלות ניתן לזכות בזכות הכבירה כל כך של החזקת התורה, אבל זה הופך אותנו לבעלי המפעל, לאלו שהרווחים הנצחיים של מפעלי התורה נזקפים לזכותם, ומעשירים אותם ברווח כביר שעומד לצידם בכל תחומי החיים!
ככל שנתמוך בעמלי התורה, ככל שנתמסר למענם, ככל שנתאמץ יותר עבורם - כך נבטיח לעצמנו אחוזים גבוהים וניכרים יותר של רווח אדיר בזכויות איכותיות נפלאות, ונבטיח לעצמנו את השותפות התמידית עם בורא עולם, ההופכת לברכת שמים צמודה ואיכותית!