הכללות

הכללה היא טעות בחשיבה שרואה בכל חיסרון או כישלון מסלול תמידי ובלתי פוסק. במציאות גם כאשר יש חיסרון, החיסרון הזה מסוים, אך כאשר משכפלים אותו במחשבה ומדמים שהוא קיים בכל תחום ובכל זמן, הוא תופח לממדים אדירים ומפלצתיים.
לדוגמה:
- הגעתי לבנק ברגע שסגרו את הדלתות. תמיד זה קורה לי!
- הילד מוציא אותי מהכלים. תמיד נופלים לו דברים מהידיים!
- אני לא מצליח להוציא מן הכוח אל הפועל שום דבר בחיי!.
אין כל פלא שההכללות גורמות לאנשים להרגיש רע. אם אני תמיד מגיע לבנק כשסוגרים את הדלתות, אם הילד שלי אינו מסוגל לאחוז משהו בידיו בלי להפילו, זה באמת איום ונורא  ועשוי להוציא כל הורה מן הכלים; אם אדם יוצא לרחוב וכולם צוחקים עליו, איך לא יהיו לו ביזיונות קשים?! אם זקוקים לאדם והוא אף פעם אחת אינו בר השגה, האם יש פלא שמשתגעים מכך?!

כולנו שוגים ונכשלים לעתים קרובות, אולם האם נכון לומר שאנו ''תמיד'' נכשלים?! ש''שום דבר'' אינו מצליח לנו ''אף פעם אחת''?!
ההכללות הן צורה של הגזמה, של ניפוח דברים והפיכתם ל'הכול או לא כלום'. לכישלון טוטלי. מציאות כזאת באמת יכולה לקומם ולהרגיז, לייאש ולדכא.
אנו 'שומעים' את מה שאנו חושבים!

אדם אחד התלונן באוזניי מרה על ביש מזלו וטען שהוא אינו מצליח לבצע שום דבר ממה שהוא רוצה. שאלתי אותו: " 'שום דבר' אתה לא מצליח לבצע?! אלי, למשל, אתה תמיד מגיע בזמן, לבוש כראוי, ושום פריט אינו חסר לך. איך אתה מצליח בדברים רבים כל כך?!''
''אוי, אתם עם הפסיכולוגיה שלכם! לא התכוונתי ל'שום דבר' ממש. התכוונתי להגיד שבנושא X  שחשוב לי, אינני מצליח''.

רבים אינם קולטים שהמילים שבהן הם משתמשים, הן העושות את כל ההבדל. להמחשת הרעיון: אם אדם יביע דעתו על נושא כלשהו, ואגיב: ''אינני חושב שזה בדיוק כך'', האם הוא ייעלב? סביר להניח שלא. ואם אגיב: ''אתה טועה. מה שאמרת אינו נכון'', אולי הוא לא יאהב את זה, אבל לא בטוח שייפגע. ואם אחריף עוד את תגובתי, ואומר לו בהתרסה: ''אתה שוטה מופלג! אין לך מושג קלוש על מה שאתה מדבר! ''האם הוא ייעלב? סביר להניח שכן, גם אם אטען להגנתי: ''לא התכוונתי לומר שאתה 'שוטה', רק רציתי להגיד שלדעתי הדברים שלך אינם מדויקים''.
מילים בוטות משדרות מסר בוטה. מלים מבזות ומשפילות מעבירות מסר מבזה ומשפיל. בין שהן מופנות לאחרים, ובין שהן מופנות כלפי עצמנו. בין שאנו מתכוונים לכך, ובין שאיננו מתכוונים למלוא משמעותן. התודעה שבמוח שומעת ומפנימה את המסרים, והמילים משפיעות עלינו, גם אם איננו מודעים לתהליך הזה ואיננו קולטים את הקשר הישיר שבין המילים להרגשה.

אילו יכולנו להקליט את המשפטים שבהם אנו משתמשים בחיי היום- יום, את המילים שבהן אנו מרכיבים את המסרים, היינו נדהמים לגלות שמעטים הם האנשים שיכולים (ונוהגים) לפגוע בנו כמו שאנו פוגעים בעצמנו!
החשיבה המכלילה מגדילה את הכישלון ואת החיסרון, וככל שמתמידים בה גדל הנזק שלה. כמו בטעות 'הכול או כלום', כאשר אנו חושבים כך על עצמנו- אנו גורמים את הנזק לעצמנו, וכאשר אנו חושבים כך על אחרים- אנו מגדילים את חסרונם בלי פרופורציה.
כדי להשאיר דברים בפרופורציה נכונה, חשוב אפוא להימנע עד כמה שאפשר מלהשתמש במילים מכלילות, כמו 'תמיד' , 'אף פעם', 'כולם', 'לעולם', במיוחד כאשר מדובר בהערכה או בהבעת תחושה גרידא.