פרשת נצבים

פרשת ניצבים נקראת סמוך לראש השנה, וכבר מצאנו כמה הקשרים בין פרשה זו לבין ימי ראש השנה וענין התשובה. והנה נאמר בפסוק "החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך". פשטות הפסוק שהנה ה' נתן לפנינו שתי דרכים 'חיים ומוות', וממליצה לנו התורה "ובחרת בחיים", והדברים צריכים פירוש וכי יש איזו מחשבה שאיזה אדם יציעו לו חיים או מוות והוא יחליט לבחור דוקא במוות, והרי זה פשוט שכל אדם יבחר בחיים גם בלי הצעת התורה, ומה צריך את העיצה של התורה כאן.

אולם באמת מבארים המפרשים שמונח כאן בפסוק זה יסוד גדול, שבלי הצעת התורה שייך שאדם יבחר במוות והוא חי בהרגשה שבחר בחיים, ולדעתו הבוחר בחיים אחרים הוא בוחר במוות, ולכן התורה מדגישה "ובחרת בחיים". אלא שדבר זה בעצמו צריך להבין איך בן אדם יכול לטעות ממש ההיפך ולחשוב על חיים מסויימים שהם מוות, ועל דבר שהוא מוות יהיה ברור לו שהוא חיים.

אולם כבר הדבר ידוע שיש חיים גשמיים ויש חיים רוחניים, ואכן רבים הם הטועים בדרכם וסבורים הם מה נחשב 'חיים' – הנאות הגוף ועידונים. להעביר את הימים באכילה ושתיה והוללות, לחיות חיי רווחה מבלי דאגות, ומבלי שיהיו מוכתבים לעשות כך או כך. ולעומת זאת הם חושבים שאדם שחי בתנאים פחות נוחים בגשמיות ויש לו כל מיני הכתבות מה לעשות הוא מסכן, ובעינהם עדיף למות מאשר לחיות כך. וכנגד השקפה זו באה התורה ומיעצת לאדם לבחור בחיים אמיתיים שיביאו לו חיות גם לאחר שיפטר מהעולם, שם ימשיך לחיות חיי נצח, ואת החיים הללו רוכשים רק על ידי קיום תורה ומצוות כראוי.

בתפילת העמידה בעשרת ימי התשובה אנו מוסיפים לבקש כמה בקשות, והראשונה היא "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים" וכבר שאלו המפרשים ויש להתבונן בזה והרי אמרו רז"ל שבג' ברכות ראשונות אין לשאול בצרכי הגוף ושאר צרכיו של אדם, מפני שברכות אלה הם סוד שבחו של הקב"ה בעומק רום המעלות. והיאך אנו מבקשים כעת בימי הדין בקשות הללו.

השל"ה מביא מהספר 'תולעת יעקב' שביאר בשם מהר"ם דילאון זצ"ל כי ענין זה הוא דבר ידוע למשכילים כי בכל שאר ימות השנה אנו שואלים צרכי הגוף והעניינים הגופניים בצרכי העולם, ועכשיו ביום זה בהיות ה' ברוך הוא פוקד ברואיו, אנו מניחים את צרכי הגוף, ובוחרים בסוד החיים שהם חיי הנפש כאומרם ובחרת בחיים. עכ"ד. כלומר אין אנו מבקשים על חיי הגוף, אלא על חיי הנפש שהם חיי הנצח שנזכה שהקב"ה יזכור אותנו שנזכה לחיי נצח, והיינו שיתן לנו את האפשרות לקיים ולשמור את התורה והמצוות כפי שהוא יתברך ציוונו ובזה נהיה דבוקים בו במקור החיים לעולמי עולמים. ולכן בקשה מסוג זה שאינה בקשת חיי הגוף  מותרת גם בשלושת הברכות הראשונות.

והנה בבקשה זו אנו מזכירים שלש פעמים חיים, ומדוע? אלא הדברים יתבארו לפי מה שאמרו רבותינו 'שלשה ספרים נפתחים ביום הדין, ספר רשעים, ספר בינונים, וספרן של צדיקים'. לכן כנגד שלשה ספרים אלו מבקשים אנו שלש פעמים על החיים. 'זכרנו לחיים' כנגד הצדיקים כנאמר "זכר צדיק לברכה". 'מלך חפץ בחיים' כנגד הרשעים כנאמר "החפץ אחפץ מות רשע נאום ה' אלקים והלא בשובו מדרכיו וחיה". 'כתבנו בספר החיים' כנגד הבינוניים התלויים ועומדים, שכולם יזכו לכתיבה וחתימה טובה.