1. אם טעה ובירך על פרי עץ ברכת "בורא פרי האדמה" יצא ידי חובה ואינו חוזר לברך, והטעם כיוון שהעץ עצמו יניקתו הוא מן האדמה, ולכן אם מונח לפני האדם פרי שיש לו ספק מה ברכתו של הפרי "עץ" או "אדמה" יברך עליו "בורא פרי האדמה", אבל לכתחילה לא יברך עליו ברכת "שהכל נהיה בדברו" ואף על פי שברכת "שהכל" פוטרת את הכל, מכל מקום לכתחילה במקרה הזה (שמונח לפניו פרי שיש לו ספק מה ברכתו) עדיף יותר לברך עליו "בורא פרי האדמה", כיוון שברכת "האדמה" היא יותר ברכה מבוררת (שכן היא פוטרת לכתחילה רק פירות האדמה ובדיעבד פירות עץ) מאשר ברכת "שהכל" שהיא ברכה כללית (שכן היא פוטרת כל מאכל ומשקה).
2. אם טעה ובירך "בורא פרי העץ" על פירות האדמה לא יצא ידי חובה אפילו בדיעבד וצריך לחזור ולברך "בורא פרי האדמה", אולם יש כמה מפירות האדמה שאם בירך עליהם "בורא פרי העץ" יצא ידי חובה בדיעבד כיוון שיש על הפירות הללו מחלוקת מה לברך "עץ" או "אדמה", ולכן לכתחילה יש לברך עליהם "בורא פרי האדמה" ורק בדיעבד אם בירך עליהם "בורא פרי העץ" יצא ידי חובה, ועיין במאמר "ברכת בורא פרי האדמה" שהבאנו כמה דוגמאות של פירות (כגון בננה ואננס וכו' עיין שם).
3. אם בירך ברכת "שהכל נהיה בדברו" על כל מאכל או משקה יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור ולברך, ולכן אם בירך "שהכל נהיה בדברו" על הלחם יצא ידי חובה ואינו מברך על כל המאכלים שבאים מחמת הסעודה, שכן דינו כמי שבירך ברכת "המוציא" על הלחם.
4. אם טעה ובירך "בורא מיני מזונות" על כל מאכל או משקה (חוץ ממים ומלח) יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור ולברך, כיוון שברכת "מזונות" פוטר כל דבר שזן ובלשון התורה הכל נקרא מזון חוץ ממים ומלח, ולכן אם בירך מזונות על מים או מלח לא יצא ידי חובה וצריך לחזור ולברך.
5. אם היו לפני האדם פרי שברכתו "בורא פרי העץ" וגם פרי או ירק שברכתו "בורא פרי האדמה" (כגון תפוח ומלפפון) ובירך על פרי האדמה "בורא פרי האדמה" (כגון שבירך על המלפפון) לא פטר את פרי העץ וצריך לברך על פרי העץ "בורא פרי העץ" (כגון על התפוח), אולם אם בירך "בורא פרי אדמה" (כגון שבירך על המלפפון) ובשעה שבירך היתה כוונתו לפטור גם את פרי העץ (כגון את התפוח) יצא ידי חובה ורשאי לאכול מן פרי העץ (כגון התפוח) ואינו צריך לחזור ולברך עליו, כיוון שבשעה שבירך ברכת "האדמה" על הירק הייתה כוונתו גם לפטור את פרי העץ וברכת "בורא פרי האדמה" פוטרת גם פירות עץ, אולם כל זה רק בדיעבד היינו שכבר בירך על פרי האדמה ונתכוין לפטור בברכתו את פרי העץ, אבל לכתחילה אינו רשאי לעשות כך אלא לא יכוון לפטור את פרי העץ ויברך "בורא פרי העץ" על פרי העץ שזה הברכה שמיוחדת לו.
6. אם היה לפני האדם פרי שברכתו "בורא פרי העץ" ופרי או ירק שברכתו "בורא פרי האדמה" (כגון תפוח ומלפפון) ולקח בידו בהתחלה את פרי העץ (כגון התפוח) וחשב שגם הוא ברכתו "בורא פרי האדמה" (היינו שחשב שהפרי העץ כגון התפוח שמונח לפניו צריך לברך עליו בורא פרי האדמה) ובירך עליו "בורא פרי האדמה" (על התפוח) יצא ידי חובה, וכן פטר גם את הפרי השני שברכתו אדמה (כגון המלפפון), ואם באמת היתה דעתו לברך על פרי העץ (כגון תפוח) את ברכתו הראויה לו "בורא פרי העץ" ורק בטעות התבלבל בשפתיו ובירך "בורא פרי האדמה" (על התפוח), הדין הוא שעל פרי העץ הוא יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור ולברך (כגון על התפוח הוא אינו צריך לחזור ולברך), אבל על הפרי או הירק שברכתו "אדמה" אם רצה לחזור ולברך עליו "בורא פרי האדמה" יש לו על מה שיסמוך, ועדיף יותר שישנה את מקומו (למשל שיצא מן הבית לרשות הרבים ויחזור) ואחר כך יחזור ויברך על הפרי או ירק שברכתם אדמה "בורא פרי אדמה" ואז יוצא ידי חובה לכולי עלמא.
7. אם היה מונח לפני האדם פרי שברכתו "בורא פרי העץ" ופרי או ירק שברכתו "בורא פרי האדמה" (כגון תפוח ומלפפון) והיתה דעתו לאכול משניהם ובירך קודם על הפרי או ירק שברכתם אדמה (כגון על המלפפון), וחשב בטעות שגם המין השני היינו פרי העץ (כגון התפוח) ברכתו היא "בורא פרי אדמה" וקודם שבא לאכול את המין השני (היינו את פרי העץ) נודע לו שברכתו היא "בורא פרי העץ" ולא "בורא פרי אדמה" כמו שחשב בתחילה, הדין הוא שלא פטר את פרי העץ (כגון תפוח) וצריך לברך לפני שאוכל את מין פרי העץ "בורא פרי העץ".
טועה בברכות הנהנין
מה הדין אם בירך "בורא מיני מזונות" על פרי האם יצא ידי חובה או לא? בירך שהכל על הלחם יצא ידי חובה או לא?
Hits: 14087
Related Items
-
ציצית חלק בהשכמת הבוקר
-
איסור ספיחין בשמיטהמצוות התלויות בארץ
-
מלאכת מבעיר ומכבההלכות שבת
-
ציצית חלק גהשכמת הבוקר
-
תרופת סבתא בשבתהלכות שבת
-
איך להדר בחנוכיה ובנרות60 שניות
Latest from הרב רועי גנון