בזכות המעשר

כבר מספר ימים שהדיון בין ר' ישראל ורעייתו נמשך, ועדיין לא התקבלה החלטה. הצדדים כבדי משקל, ההתלבטות קשה, ההכרעה מבוששת מלהתקבל על ליבם. לאחר ששוב עלו הצדדים השונים על השולחן ולא התקבלה החלטה, הוחלט לשאול שאלת רב, ולהביא את הצדדים להכרעת דעת תורה.
ר' ישראל נכנס אל הרב, והחל לתאר את ההתלבטות: 'המצב הכלכלי לא קל, לא קל...' - אמר ונאנח בקולניות, 'המצב בחשבון הבנק נורא ואיום, מדי חודש בחודשו אני נקרע בין מינוס של 27,000 שקל למינוס של 32,000 שקל. כל זה כשמסגרת האשראי היא 30,000 בלבד, ואין חודש שאינני עובר אותו, ומקבל טלפונים נזעמים מהסניף...'

הוא שתק לרגע, ואחר כך הוסיף: 'לא שאיננו מתאמצים. הרי גם אני וגם רעייתי עובדים קשה מאוד לפרנסתנו, אך אין הקומץ משביע את הארי - הוצאות הענק על חינוך, ביגוד, מזון ועוד. המצב פשוט בלתי נסבל, אני חי את הלחץ הזה כל העת...' - אמר ונאנח שנית.
'אז העלינו הצעה כזו: בעבר, הייתי מקפיד מאוד לתת מעשר כספים, כל חודש, כל הכנסה - היתה מעושרת כהלכה. אחר כך, ברבות הימים, התחלתי לדלג פה ושם, עד שפסקתי כליל. חשבתי לשוב להפריש 'מעשר כספים', כי הרי אנו מובטחים שמצוה זו פותחת את שערי השפע! מצד שני - הרי במצבי הנוכחי לכאורה אני פטור ממעשר כספים, הרי אני במצב דחוק ולא מצליח לסגור את החודש. האם אני חייב במעשר כספים?'
הרב אפרים ליפסקי שליט"א, המספר סיפור זה בספרו 'בשביל שתתעשר' ובפניו הובאה השאלה, נאנח בהשתתפות כנה. אכן, יהודים כה רבים מתקשים בפרנסתם, לא מצליחים לסגור את החודש, לא מתמודדים עם ההוצאות הקבועות, קל וחומר עם החריגות. הוא חקר ודן בפרטים, העלה על הכתב מסקנות מההכנסות וההוצאות, ופסק, שבהסתמך על קביעת ההלכה, אין ספק כי ר' ישראל פטור ממעשר כספים, חד וחלק.
'ובכל זאת', הוסיף, 'שאלה כשאלתך כבר נשאל ה'חזון איש' זצ"ל, כשהגיע אליו יהודי ואמר שהוצאותיו כה רבות והכנסותיו כה מועטות, וה'חזון איש' פסק כי הוא פטור ממעשר כספים. אך ה'חזון איש' הוסיף ואמר לו: 'ואף על פי שאתה פטור, דע לך שלא תפסיד אם תיתן, ממעשר כספים לא מפסידים!' - קבע ה'חזון איש', ונוכל להסתמך על דבריו ולומר שסביר להניח, שלמרות שאתה פטור, אך אם תתרום מעשר כספים - לא תפסיד מכך, רק תרוויח!
לפיכך', המשיך הרב, 'לאחר שעיינתי היטב בפירוט הוצאותיך והכנסותיך, ניתן לקבוע כי שיעור המעשר כספים המינימלי עבורך אם היית חייב הלכתית - הינו 300 שקלים. אני מציע שבמשך שלושת החודשים הקרובים תקפיד להפריש 300 שקל לחודש, זה הכל. 300 שקל באופן קבוע, נסיון של מעשר כספים. הבה נבחן את הדברים בעוד שלושה חודשים, נראה מה קרה בחשבון הבנק ובמצבך הכספי במהלך תקופת הנסיון הזו!'

ר' ישראל התרצה, חזר לביתו וסיפר לרעייתו את דברי הרב. בשמחה רבה ובהתרגשות גואה ניגשו לקופת הצדקה, ושלשלו לתוכה 300 שקלים, טבין ותקילין. הם חשו זכות עצומה להתאמץ ולהפריש סכום זה, ונתנו אותו בשמחה ובטוב לבב, בציפיה לרחמי שמים.
אותו חודש חלף, וכך עשו גם בחודש הבא, וגם בחודש שלאחריו. בכל חודש ניגשו לקופה, ותרמו מהכסף שאין להם 300 שקלים, מעשר כספים. נכון, הם לא מחוייבים בכך. אבל הם רוצים, רוצים ומאמינים!
בחלוף שלושה חודשים, ר' ישראל לא הגיע לבשר דבר. אך כעבור חצי שנה, בסיום השיעור היומי לעת ערב, נעמד וביקש את זכות הדיבור. בלב נרגש ועיניים דומעות ביקש את האזנת חבריו לשיעור, ואז סיפר את סיפורו האישי:
'מוריי ורבותיי, אני חייב לחשוף תגלית מרגשת, שאני בעצמי הגיבור שלה. היה זה לפני כחצי שנה, נכנסתי אל הרב בהתלבטות קשה: הואיל ומצבי הכספי נע סביב מינוס של כשלושים אלף ש"ח, האם אני חייב במעשר כספים או לא. הרב למד את התיק הכספי שלי על בוריו, ופסק שאינני חייב במעשר כספים, אך בכל זאת הציע לנסות לתת לתקופה קצובה של כשלושה חודשים. ומה אומר ומה אדבר...'

פניו קרנו, עיניו נצצו בהתרגשות, ודמעות לחות הרטיבו את זקנו, ואז המשיך: 'ראיתי בחוש את יד השם, ראיתי בעיניים את הבטחתו המופלאה של בורא עולם, את עוצמת השותפות עמו בחשבון הבנק האישי שלי. היום עברה חצי שנה מאז, חשבון הבנק שלי בפלוס של אלפיים שקלים, 2000 שקל בפלוס! - מי היה מאמין!'
הוא כחכח מעט בגרונו במבוכה והוסיף: 'בחצי השנה האחרונה, הבית שלי מתנהל באפס תקלות, אפס תקלות. אף בגד לא נקרע בטרם עת, אף מכונה חשמלית לא הוצרכה לתיקון, השיניים של כולם בריאות ותקינות. לא יאומן כי יסופר - לא הרווחתי עוד אגורה שחוקה מעבר לרגיל, פשוט סל ההוצאות הצטמצם משמעותית, בלי שהרגשנו בכלל!'
הוא סיים את דבריו הנרגשים באמירה ברורה ונוקבת: 'נכון, לא הייתי חייב, אבל הוכח לעיניי שמעשר כספים הוא לא הוצאה, אלא פשוט הכנסה! הכנסה כספית מובטחת, בשיעור של פי כמה וכמה מההוצאה!, בורא עולם הוא השותף הטוב ביותר שיכול להיות, כשאתה מעניק לו חלק מהרווחים - הוא משיב לך שבעתיים!'

דבריו של ר' ישראל, ראוי שיעמדו לנגד עינינו. לא תמיד זה קל, חישוב ההכנסות בדייקנות והמעקב הצמוד דורשים זמן וטירחה, ולא פעם - המצב הכספי דחוק בלאו הכי, אף אחד לא מחפש להוסיף הוצאות. אבל מעשר כספים הוא לא הוצאה, מעשר כספים הוא הכנסה! הפרשת מעשר כספים מבטיחה רווחה כלכלית, מבטיחה את הפרנסה, מכניסה את בורא עולם כשותף משפיע וקובע בחיי הפרנסה שלנו, ואין גבול ליכולותיו להשפיע עלינו שפע טובה וברכה!
הבה נאמץ את מצות מעשר כספים בכל ליבנו, להקפיד ביתר שאת על הפרשת 10 אחוז מכל רווח כספי, לא לדחות, לא להתפשר, לשמוח בכל עת שאנו יכולים להפריש 10 אחוז מרווחינו לטובת מטרות העומדות בקריטריוני השותפות, לטובת הכנסת בורא עולם כשותף פעיל בחיינו. ואז - יחזו עינינו וישמח ליבנו, בפתיחת שערי הפרנסה בפנינו ועושר ורווחה ישררו באהלינו!