במסכת שבת בברייתא אמרו שצריך האדם לרחוץ פניו ידיו ורגליו בכל יום כאשר בא לעבוד את יוצרו, וכתב הרמב"ם היינו שלפני תפילת שחרית ירחוץ פניו ידי ורגליו, מכל מקום להלכה כיום אין נוהגים לרחוץ את הרגלים בבוקר קודם תפילת שחרית, אולם טוב שאדם אחר שנטל ידיו שחרית ירחץ את פניו קודם שמתפלל תפילת שחרית, וגם ישטוף את פיו אחר שנטל ידיו.
1. אין ליטול נטילת ידים של שחרית במקום שעוברים שם בני אדם, ולכן אין ליטול את ידיו על גבי הקרקע אלא יטול לתוך כלי (ויזהר שלא יטול על גבי הכלי אלא לתוך הכלי), וכן אין להשאיר את המים בביתו או בשאר מקומות שעוברים שם בני אדם, וכיור של ימינו שמצוי בבתים לכתחילה יכול ליטול את ידיו שחרית, וטוב ונכון שישטוף את הכיור לאחר הנטילה לפני שמשתמש בכיור לצורך שטיפת כלים וירקות ופירות, וכן מותר ליטול את ידיו שחרית במקום מדרון שאין בני אדם עוברים מעליהם, וכן יכול ליטול לתוך הנהר או לתוך הים.
2. אין להשתמש במים שנטלו בהם נטילת ידים שחרית, ואסור גם להנות במים שנטלו בהם ידים לשחרית, ולכן אסור לתת לבהמה או לשאר חיות ממים שנטלו בהם ידים שחרית, וכן אין לשטוף בהם דברים כגון את הבית או שאר מאכלים, וכן אין להשקות מהם זרעים או אילנות.
3. מעיקר הדין מותר לברך ולהתפלל או ללמוד או לקרוא קריאת שמע כנגד המים שנטלו בהם ידם שחרית, אולם ממדת חסידות טוב שלא יברך או יתפלל או יקרא קריאת שמע כנגד המים הללו אלא ישפוך את המים, ואם אינו יכול לשפוך יכסה את המים שנטלו בהם ידים שחרית, ואם שפך רביעית מים טהורים על המים שנטלו בהם ידים שחרית מותר לברך ולומר דברים שבקדושה כנגד המים הללו, ואם שפך את המים שנטלו בהם נטילת ידים שחרית על גבי הקרקע, אם נתייבשו המים מותר לעבור על גבי המקום שנשפכו שם.
4. אם בא אדם ליטול ידי חברו לנטילת ידים שחרית צריך שיטול את ידיו תחילה ורק אחר כך יכול ליטול את ידי חברו, ומכל מקום מה שאסור זה שכאשר יוצק בפועל על ידי חברו, אבל אם רק מביא לו מים וחברו נוטל בעצמו מותר לעשות כן, וכן לא יצוק גוי מי נטילת ידים שחרית על ידיו וכן אשה נידה (בין אשתו בין אשה אחרת) לא תיצוק מים על ידיו, וכל זה דווקא שיוצקים בפועל על ידיו אבל אם רק הביאו הגוי או האשה נידה את המים והוא נוטל בעצמו מותר לעשות כן.
5. כבר ביארנו במאמר הראשון שיש כמה טעמים לנטילת ידים שחרית, ויש כמה הבדלים בין הטעמים, ולכן אם נשאר ער כל הלילה ולא הלך לישון, לפי הטעם של הזוהר הקדוש שהכל תלוי בשינה אם כן לא ישן ולכן לא צריך ליטול את ידיו כלל, וכן לפי הרא"ש אם לא נגע במקומות המכוסים גם כן אין צריך ליטול את ידיו, ולכן להלכה יטול את ידיו שלוש פעמים לסירוגין (כמו בכל יום) כאשר עלה עלות השחר ולא יברך על הנטילה, וכן אם ישן על מיטתו בלילה אבל כיסה את ידיו בכפפות מחמת שקר לו או כיוצא בזה, יטול בקומו שלוש פעמים לסירוגין, אך לא יברך "על נטילת ידים".
6. אם ישן בלילה שנת ארעי דהיינו שלא ישן יותר 54 שניות על המיטה או שלא ישן על המיטה אלא נרדם על הכסא וכיוצא בזה, יש בזה מחלוקת מה יעשה, ולכן להלכה שלצאת ידי חובה לכולי עלמא יצא לנקביו ויגע בידיו במקומות המכוסים, ולאחר מכן יטול את ידיו ויברך בשם ומלכות "על נטילת ידים".
7. אם הלך לישון אחר חצות הלילה וישן שנת קבע על מיטתו, צריך ליטול את ידיו בבוקר ולברך "על נטילת ידים", אולם אם הלך לישון קודם חצות הלילה וקם משנתו קודם חצות הלילה יטול את ידיו ולא יברך "על נטילת ידים", ואם רצה לברך "על נטילת ידים" יש לו על מי שיסמוך.
8. אם קם באמצע הלילה למשך זמן קצר ובדעתו לחזור ולישון אין צריך לקום וליטול את ידיו, אלא הכלל הוא שכאשר קם ממיטתו ואינו רוצה לחזור ולישון אז יטול את ידיו ויברך "על נטילת ידים" (ויש מקרים שאינו מברך כמו שכתבנו למעלה).
9. אם קם ממיטתו כאשר עדין לילה בחוץ קודם עלות השחר ואינו רוצה לחזור ולישון אלא להישאר ער, יטול את ידיו שלוש פעמים ויברך "על נטילת ידים", ולאחר מכן כאשר יגיע זמן עלות השחר יחזור ויטול ידיו שוב שלוש פעמים לסירוגין, אך לא יברך על הנטילה השניה "על נטילת ידים", ולכן אלו שקמים לעבודה בבוקר מוקדם לפני עלות השחר, או אלו שקמים לסליחות קודם עלות השחר, כאשר יגיע עלות השחר יטלו שוב את ידיהם שלוש פעמים לסירוגין ולא יברכו על נטילה זו.
10. וכן אם קם באמצע הלילה אחר חצות לילה קודם עלות השחר ואינו רוצה לחזור ולישון אלא להישאר ער, יטול את ידיו שלוש פעמים ויברך "על נטילת ידים", כיוון שכבר קם משנתו, ואם חזק לישון קודם עלות השחר וישן שנת קבע על מיטתו עד אחר חצות לילה, יחזור ויטול את ידיו לסירוגין אבל לא יברך "על נטילת ידים", כיוון שספק ברכות להקל, שהרי לפי טעם הרא"ש שמברכים על נטילת ידים משום שידים עסקניות אם כן שחזר לישון שוב צריך לברך שוב בקומו אחר עלות השחר, אף על פי שכבר ברך שקם לפני עלות השחר, אולם לפי הטעם של הרשב"א שמברכים משום שנעשים אחרהקימה בריה חדשה, אם כן אין לו לברך אחר שקם בפעם השניה אחר עלות השחר, משום שאדם נעשה בהריה חדשה פעם אחת ולא פעמיים, ולכן להלכה לא יברך שוב אלא יטול שלוש פעמים לסירוגין.
11. הישן ביום אפילו שישן על המיטה שנת קבע, צריך ליטול את ידיו שלוש פעמים לסירוגין, אולם אין לו לברך על נטילה זו.
נטילת ידים שחרית חלק ג
האם מותר ליטול ידים במקום שעוברים שם בני אדם? ועוד דינים שיוצאים מהטעמים של נטילת ידים שחרית.
Tags:
Hits: 8172
Related Items
-
הלכות תפילין חלק דבהלכה ובאגדה
-
הלכות תעניתתעניות ובין המצרים
-
ספורט בשבתהלכות שבת
-
הלכות ציצית חלק הבהלכה ובאגדה
-
ערב יום כיפורימים נוראים
-
לאיזה בעלי חיים מותר לתת אוכל בשבתמלאכות שבת
Latest from הרב רועי גנון