עונג שבת

מצוות עונג שבת היא מצוה מן התורה שנאמר בישעיה (נ"ח, י"ד) "וקראת לשבת עונג" וכתבו האחרונים כיון שסיים הנביא "כי פי ה' דיבר" ניתן ללמוד שהיא מצוה מן התורה. ובגמרא מסכת שבת (קי"ח) דרשו חז"ל לענין שכר מצוה זו ואמרו שכל המענג את השבת נותנין לו משאלות לבו, וכל המענג את השבת נותנים לו נחלה בלי מיצרים. רואים שחז"ל ניסו להסביר לנו מהו גודל השכר שזוכים עבור מצות עונג שבת וכיון שאין שום דבר גשמי שווה ערך למצוה אחת רוחנית בחרו חז"ל בביטוי "נותנים לו נחלה בלי מיצרים" כלומר שהוא שכר אין סופי.

נתאר לעצמינו שמגיע אלינו אדם שרוצה להציע לנו עסקה, והעסקה היא שאם נאכל בשר טוב ונשתה יין משובח ונתענג במיני מעדנים ותפנוקים יתן לנו משכורת את כל הקרקעות של העיר רמת גן עם כל דמי השכירות של כל הבניינים והחנויות שעליהם. העסקה הזו לכאורה איננה הגיונית כיון שהיא נראית כעסקה חד צדדית שרק אנחנו מרוויחים בה. כך מבאר האור החיים הקדוש את מצות עונג שבת שאומר לנו הקדוש ברוך הוא תאכלו ותשתו ותתענגו ואני אשלם לכם שכר טוב אין סופי "נחלה בלי מיצרים", אין זה אלא מאהבת הקדוש ברוך הוא את בניו.

1. אמרו חז"ל כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה עד ראש השנה חוץ מהוצאות שבתות וימים טובים והוצאות בניו לתלמוד תורה שבאלו אם מוסיף מוסיפים לו לכן צריך האדם לפזר מכספו לענג את השבת אבל לא יפזר יותר מדאי שלא יבוא לידי עניות.

2. כתב מרן השו"ע שצריך האדם לצמצם מהוצאותיו בימי החול כדי שישאר לו כסף לענג את השבת.

3. מעיקר הדין יוצא אדם ידי חובת עונג שבת אפילו בתוספת מועטת שמוסיף במאכלו לכבוד השבת אולם צריך להשתדל לכבד את השבת כפי יכלתו.

4. אין לאדם להיכנס להלוואות וחובות באופן שאינו יודע מהיכן יוכל להחזיר ואפילו אם עושה זאת לצורך מצות עונג שבת כיון שזה נקרא מצוה הבאה בעבירה. והמלוה מאדם באופן שאינו יודע מהיכן יחזיר לו נחשב לרשע שנאמר "לווה רשע ולא ישלם".

5. כל דבר שקונה ומכין לשבת טוב שיאמר עליו "לכבוד שבת קודש" שעל ידי דיבורו חלה קדושת השבת על כל המאכלים והדברים.

6. אדם שקנה מאכל ואמר עליו "לכבוד שבת קודש" אין דבר זה מחייבו לאוכלו בשבת ולכן אם אירע שלא אכל את המאכל בשבת מותר לו לאכלו ביום חול ואינו צריך לשמרו לשבת הבאה.  

7. אדם שהיה רגיל לקנות דגים משובחים לשבת ואירע פתאום שהתייקרו מחירי דגים, אלו אינו מחוייב להמשיך לקנות בכל מחיר את הדגים הללו אלא יקיים מצות עונג שבת בדגים אחרים או בדבר מאכל אחר.
 
8. בכלל מצות כבוד ועונג שבת הוא לעשות בצק שיש בו שיעור חיוב הפרשת חלה שהוא כמות של 1560 גרם ותפריש חלה בברכה ותאפה חלות לכבוד השבת, ומצוה זו מוטלת על האשה כמו מצות הדלקת נרות שבת כמו שאמרו חז"ל: חוה כיבתה נרו וחלתו של עולם שהוא אדם הראשון לכן תדליק נרות ותאפה חלות לכבוד שבת ויתכפר לה.

9. אופן הפרשת החלה היא שלאחר שעשתה עיסה בכמות הנ"ל תברך "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להפריש חלה תרומה" ולאחר מכן תיקח חתיכה מועטת מן הבצק ותאמר "הרי זו חלה" ותעטוף את חתיכת הבצק בשני שקיות ותניחנו באשפה.

10. אשה שמכינה חלות לשבת בכמות הנ"ל ומחלקת מהם לשכנים או לבני ביתה אם כוונתה לחלק להם חלקי בצק והם יאפו אותם בעצמם פטורה מהפרשת חלה ואם בכל זאת רוצה להפריש אסור לה לברך על ההפרשה ואם כוונתה לחלק להם לאחר האפייה חייבת להפריש חלה עם ברכה.

11. בזמנינו שמצוי מאפיות לרוב שמכינות חלות משובחות וטעימות יש אומרים שיוצאים ידי חובת כבוד ועונג שבת בזה שקונים חלות מהמאפיה אולם יש המהדרים בכל זאת להכין חלות לשבת בעצמם ותבוא עליהם ברכת טוב.

12. מצוה לטעום ממאכלי שבת כדי לדעת אם חסר בהם דבר לצורך שיפור טעמם ויש אומרים שאף אם ידוע לו שלא חסר בהם כלום יש מצוה לטעום ממאכלי שבת ועל זה נאמר "טועמיה חיים זכו".