סוגי היין לקידוש

א. מצוה מן המובחר לברור יין טוב לקידוש. ולכתחילה מצוה לקדש על יין אדום, ואם אין לו אדום או שהאדום אינו משובח- יוכל לקדש על יין לבן.

ב. אין מקדשים על יין שריחו רע מחמת שנתנוהו בכלי מאוס וכדומה. אף על פי שטעמו וריחו יין שמברכים עליו בורא פרי הגפן, והטעם הוא שמכיון שפסול להנסך על גבי המזבח משום "הקריבהו נא לפחתיך", לכן פסול גם לקידוש.

ג. יין שריחו חומץ וטעמו יין- מקדשים עליו. ואם טעמו טעם חומץ- אין מקדשים עליו, אף על פי שריחו יין, כיון שהולכים בזה אחר הטעם. ומצוה מן המובחר לברור יין טוב לקדש עליו, ושגם ריחו יהיה ריח יין.

ד. מותר לקדש על יין מבושל, וכן על יין שנתנו בו מעט סוכר או דבש למתקו. ולדעת הרמב"ם אין מקדשים עליו. ואם אפשר יש להדר אחר יין אחר, כדי לצאת ידי חובת הרמב"ם. ויקפיד שהיין האחר שלוקח יהיה ערב וטעים.

ה. מיץ ענבים מבושל- כשר לקידוש כיין מבושל, וכן צימוקים שנתבשלו ואחר כך סחט מהם יין- כשר לקידוש.

ו. יין ומיץ ענבים מפוסטרים- מותר לקדש עליהם  אפילו לכתחילה, וכן פשט המנהג.

כמות המים ביין:
א. יינות הנמכרים בחנויות צריך להקפיד לדעת הספרדים שיהיה הרוב יין, ואז תהיה אפשרות לקדש עליהם ולברך עליהם ברכת בורא פרי הגפן, ולכן אין לסמוך על היינות הנמצאים בשוק בהכשרים שונים, מבלי שנתברר שההכשר הוא גם לספרדים, לענין קידוש וברכת בורא פרי הגפן.

ב. בחורים ספרדים הלומדים בישיבה אשכנזית, ומקדשים שם על יין שיש בו רוב מים אשר לדעת מרן השולחן ערוך אין לקדש עליו, יוצאים הם ידי חובת קידוש, כיון שלא גרוע זה מחמר מדינה שיוצאים בו ידי חובת קידוש, וסוף סוף עושים הם על פי הוראת רבותיהם שפסקים כדעת הרמ"א, ואין להתווכח עבור זה כי גדול השלום.

ג. אין מקדשים על יין שהיה מגולה לילה אחת אפילו לא נשתנה טעמו וריחו. ולכתחילה יש להקפיד שלא להניחו מגולה אפילו שעה מועטת. ואם עם מגולה בתוך ארון או מקרר, מותר לקדש עליו אפילו אם היה שם זמן רב, כל שלא נמס ריחו וטעמו.

ד. יין מגולה שנתערב עם יין שאינו מגולה, אם יש ששים ביין שאינו מגולה כנגד היין המגולה- אפשר לקדש עליו.

ה. מי שיש לו כד מלא יין ומצאו ביום מגולה, ואמר לו אחד מבני ביתו שכיסה אותו בלילה ואינו יודע מי גילהו, ועתה מסתפק הוא אם נתגלה מהלילה או רק ביום, רשאים לקדש על יין זה, כיון שזה ספק דרבנן , וספק דרבנן להקל.

ו. אם בדיעבד עבר וקידש על יין מגולה- יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור ולקדש שנית. במה דברים אמורים?- בקידוש הלילה, שמכיון שכבר קידש ובירך ברכת הקידוש ויש הזכרת ה', אינו צריך לחזור ולקדש, אבל ביום שאין כאן הזכרת שם ומלכות יחזור ויקדש על יין אחר אם יש לו, ויעשה איזה הפסק בינתיים, או יקדש על הפת.

ז. בני ישיבה ספרדים שלומדים בישיבה אשכנזית, ושומעים קידוש או הבדלה במבטא והברה אשכנזית, וכן להיפך, בני ישיבה אשכנזים ששומעים קידוש או הבדלה במבטא והברה ספרדית- יוצאים בזה ידי חובתם (וכל זה לגבי קידוש או הבדלה, אבל בקריאת פרשת זכור וכן בפרשת פרה שהם מהתורה, ראוי ונכון לכל אחד לשמוע קריאת הפרשה כפי מנהג אבותיו).