תיאוריה בשירות ההורים

מירב הסיכויים שלנו כהורים להצליח בחינוך הילדים, כרוך ביכולתנו להבין את מטרת הילד והכיוון שהוא בחר לעצמו. כיוון שאם הילד מעוניין במטרה שונה מזו שלנו ההורים- הרי שכאשר יתנגשו המטרות, ימשוך הילד לכיוונו, וברצונו להשיג את שלו, הוא יכשיל כל פתרון, הנועד להשיג מטרה שהוא כלל אינו מעוניין בה.

מאידך, ההצלחה האמיתית  בחינוך, תהיה רק אחרי שההורים יקחו בחשבון את מטרת הילד וישכילו- באמצעות שיטות שונות ויעילות- להניע את הילד לשאוף למטרה שהם חפצים בה. אז יהא הדבר בבחינת "וילכו שניהם יחדיו", והצלחת ההורים בחינוך ילדיהם תהיה מוחשית ונראית לעין.

לדוגמא:
הורה המבקש לחנך את ילדיו לקרוא קריאת שמע בטרם עלותם על מיטתם לשינת הלילה- לא יוכל לצפות להצלחה, כאשר הוא ניגש לענין בקוצר רוח ובחוסר סבלנות, ונתפס כ"נודניק" שאינו מניח לילד לעלות על יצועו  בלי קריאת שמע. כשאר המטרה שבלב אינה זהה, היא לא תחלחל בלבו של הילד ומטרת חינוכו לא הושגה. הילד יקרא קריאת שמע, לא מתוך רצון והבנה לחיוב ולגודל הענין, כי אם מתוך רצון להיפטר מאביו הטרדני. אינני צריך לתאר בפניכם כיצד תיראה קריאת שמע שלו בהיכנסו לישיבה ובהיפטרו מחלץ ההורים...
לעומת זאת, אם ישתמש האב באמצעי שכנוע וריצוי, וישכיל להסביר לילד את מהות קריאת שמע ואף ינהיג מבצעים נושאי פרסים, שיעודדו את הילדים לעמוד בעצמם על המשמר לבל ישכחו לקרוא קריאת שמע שעל המיטה, יצליח להחדיר בהם אהבה ורצון פנימי לעשות זאת בעתיד.

דוגמא נוספת:
כאשר אב מבקש לחנך את ילדו הקטן להתפלל כראוי, דוקא בזמן שהילד מעוניין לשחק בחוץ עם הילדים האחרים בגילו, שהוריהם עוד לא מכריחים אותם לשבת בבית המדרש במשך כל זמן התפילה, והילד אינו מבין כלל את חשיבות המטרה של האב, וזה אף מקומם אותו. כל כמה שישקיע האב במטרה זו, לא יצליח לחלחל ללבו של הילד. גם אם יוכרח בכוח לשבת בביהכנ"ס ולהחזיק אצבעו על הסידור, הרי שהדבר לא יועיל מאומה לעצם חינוכו של הילד. זאת, מאחר והילד מעוניין לשחק בחוץ, ורק פחדו מן האב המלחיץ גורם לו לשבת בתוך בית המדרש ו"להתפלל". את התוצאה, נראה בהזדמנות הראשונה שיוכל לחמוק ולצאת לשחק באמצע התפילה מחוץ לכתלי ביהכנ"ס.

 לא כן יהיה, אם האב יצליח בתחבולות לשכנע את הילד בחשיבות התפילה, וילהיב את לבו לחשוק בזכות שניתנה לקרוצי  חומר להגיש מנחה לפני בורא כל עלמין. אז יפעלו האמצעים, פרס, עידוד, ובעיקר מחמאות ותשבחות, את פעולתם, ויסייעו לאב להביא את ילדו למימוש המטרה.
וכך הוא בכל תחומי החינוך. כאשר הילד מבין את המטרה והוא אף שותף להשגתה, יצעדו שניהם, האב וילדו, במסילה העולה בית א-ל, ומצב כזה הוא ממש "שער השמים". במצבים מעין אלו, יהיה לבו של הילד פתוח לקלוט את אורחות החינוך, ומאמצי ההורים ישאו פרי תוך שיתוף פעולה הדוק עם הילד.