כח השאיבה של העיניים

מעשה באשה מבוגרת שבאה לפני רבה של העיר, אותו רב היה כהן, וביקשה שיתפלל על אביה שימות! הרב הזדעזע, אמרה לו אבי בן מאה ועשרים, בריא כשור, שותה משקאות חריפים, מקיא... כולם סובלים ממנו... הוא עצמו מאס זה מזמן בחייו. שאל אותה הרב, הוא אדם ירא שמים? אמרה לו בור הוא, לא יודע דת ודין. התפלא הרב ושאל את עצמו, באיזה זכות מאריך ימים? שאל הרב את האשה, באיזה שעה הוא שפוי וניתן לדבר עימו? לפנות בוקר אמרה האשה.

למחרת בבוקר, מיד כשהוא מתעורר הרב הגיע אל ביתו, הוא החל לגלגל עמו שיחה, זכית להאריך ימים כו', מגיע לך ביקור בית... שאל אותו, האם אתה שומר שבת? איזה שבת? אני לא יודע כלום. שאל אותו הרב, שמא תאמר לי איזה דבר טוב שעשית בימי חייך, מדוע זכית לאריכות ימים זו? אולי איזה מצוה גדולה. שום דבר אמר אותו האיש, אינני יודע מה זה. אמר לו הרב, אמור לי האם ראית פעם צדיקים, האם התברכת מהם? חשב האיש ואמר לו, לא הלכתי בחיים לשום רב, שוב הוא נזכר וסיפר כי לפני שישים שנה הלכתי בדרך ראיתי חסידים רצים, הם נכנסו לבית מדרש גדול, וראיתי שם חסידים רבים יושבים והאדמו"ר יושב בראש השלחן, ופניו היו בוערות כאש, כנראה, הוסיף האיש הכפרי ואמר, שהיה לו לרבי הזה יין טוב יותר מלחסידים שלו... הסתכלתי עליו.

שאל אותו הרב אולי זוכר אתה את שמו, אמר לו משהו כמו מלך.. אמר לו, אולי רבי אלימלך מליזענסק, אמר לו כן כן. נרגע הרב ואמר, ידוע כי כל מי שראה את רבי אלימלך מליזענסק זצ"ל לא מת בלא תשובה. - רבי אלימלך היה אש יוקדת, מנורה הטהורה, קידש את כל אבריו ושס"ה גידיו, וכל מי שהיה אצלו וראה אותו קיבל הארה נפלאה בנשמתו, העין שואבת את מה שהיא רואה.  - הבין הרב, לכן אותו אדם מאריך ימים, כי הקב"ה מצפה לתשובתו. שאל אותו הרב, רוצה אתה עולם הבא? אמר לו הרב צוחק עלי? אמר לו אמור "וידוי", וכשגמר הוידוי הרב יצא החוצה מיד כי היה כהן וכשגמר הוידוי נפל אותו אדם ומת. והכל מלראות את רבי אלימלך פעם אחת!

כמו שאומרים במוצא"ש אשרי מי שראה פניו (של אליהו הנביא) בחלום והחזיר לו שלום. העיניים יש להם כח שאיבה, הם רואים פנים טהורות שואבות אור גדול לנשמתו! וכ"ש אם בירך אותו, זה כח השאיבה של העיניים! ואומרים חז"ל (ברכות כ) שבראיית צדיק יש השפעה על הילד! עד שר' יוחנן היה יושב בשערים כדי לזכות את עם ישראל כשיראו את ר' יוחנן ויהיה להם ילדים צדיקים כמותו! ואם היה חיה טמאה צריכים לחזור. כשמוציאים הספר תורה מההיכל, מביטים באותיות ספר התורה, וכדאי לראות את האותיות בהם מתחיל השם שלו, וכשרואה את האותיות של הספר תורה מושך אורות עליונים גדולים לנשמתו.
ועד שאתה אומר לעצמך, הלוואי וראיתי את אליהו הנביא, שמור תחילה את עיניך במה שלא צריך לראות. ראייה שואבת! מה שאדם רואה הוא שואב, היא שואבת אור עצום לאדם, וחלילה ראייה של טומאה. ולכן אומר האריז"ל שלא להסתכל בפני חיה טמאה, גוי, ורשע. כי שואב טומאה מהעיניים. פנים של חיה טמאה פוגם בנשמה של האדם. אתה רואה רשע, אל תסתכל על הפנים שלו, כשרואים רשעים אינם מתסכלים על הפנים שלהם, הם מחטיאי הרבים. יש כאן גויים שעובדים בישיבה, אני לא מסתכל ואינני יודע איך הם נראים. כי כשרואים דברים של טומאה פוגמים בנשמה. תסתכלו בתמונות של הרב שטינמן והרב קנייבסקי, פני הצדיק מושכים טהרה וקדושה!

וכ"ש המכשירים הטמאים, כמה טומאה שואבים משם! יש תיקוני תשובה אבל תחילה צריך לשבור המכשירים הללו. אין דבר שהקב"ה שונא כמו הדברים הללו, הקב"ה מאריך אף, יש מצוות המגינים, אבל סופו דאבה, כי כל הצרות והקללות באות ממכשירים אלו!
כמה נשרפת נשמתו של אדם מהמכשיר הזה! כמה הורס אדם את עצמו. מי שחושש לכספו כיצד לא יחוש לנשמתו, כיצד ניתן להחזיק טומאה כזו ביד? סמל הקנאה של בורא עולם בתוך כיסו?!
זרוק תחילה את המכשיר הנורא הזה, עשרות בתים שנהרסו באו לבכות לי, הכל טוב היה הם אומרים, עד שהמכשירים האלו הרסו לנו את כל מה שהיה, ויחרב הבית והילדים עלובים עזובים. אם יש קדושה וטהרה יש בית, ואם לאו אין בית, אם ד' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו! צריכים אנו לצאת לרחובות ולזעוק, זירקו את המכשירים האלו, חיזרו לבורא העולם!
שבת שלום!