בפרשה מובא כשמשה אמר לבני ישראל לעשות פסח, היו אנשים שהיו טמאים לנפש אדם, ובאו למשה למה נגרע. ומשה אמר 'עמדו ואשמעה מה יצווה ה' לכם' וה' אמר שנותן להם אפשרות בפסח שני. רש"י כותב ראויה היתה פרשה של פסח שני להאמר על ידי משה ככל התורה, אלא שמגלגלים זכות ע"י זכאי, ולכן הפרשה נאמרה על ידם. ע"כ. ויש להתבונן בזה כיצד ניתן לראות זאת בפסוק שהיה פה ענין של זכאים שזכו לזה.
הרב ירחמיאל קראם מבאר את הדברים כך: אמנם לכל אדם יש הרבה מקרי אונס בחיים, ואונסים צודקים, השאלה כיצד מקבל הוא את האונס, האם הוא שמח באונס, או שמצטער על האונס. והדברים הללו הוכיחו לנו יסוד גדול. כשמשה אמר להביא קרבן פסח הרי אנשים אלו היו פטורים בוודאי, שהרי היו אנוסים כי היו נושאי ארונו של יוסף, אך כאב להם "למה נגרע?" וכשאדם מצטער על האונס מתוך היראת שמים שלו, הקב"ה נותן לו אפשרות לתקן בצורה אחרת, כעת ראוי להביא לעולם את דין 'פסח שני'. לומדים מכאן שבכל האונסים שיש לנו, אם נצטער באי יכולתינו לקיימם, נציל מה שאפשר.
רעיון דומה לזה מצינו בתחילת הפרשה. וכפי שרש"י מביא למה נסמכה פרשת בהעלותך לחנוכת הנשיאים, ומשיב: לפי שראה אהרן שכל הנשיאים הקריבו את הקרבנות והוא ושבאו לא היו ב'חנוכת המשכן' חלשה דעתו. ודאי שהיה אנוס כי לא בקשו ממנו, אך כאב לו, למה אינו שותף בקרבנות. מיד קבל מצוה מיוחדת 'בהעלותך את הנרות' הרי שקיבל אפשרות אחרת ולא זו בלבד אלא מבטיחו 'שלך יותר גדולה משלהם' וכמו שאומר הרמב"ן שרמז לו על נרות חנוכה שזה גם לדורות אחר החורבן.
כך גם מצינו בפרשת 'וירא' אברהם היה ביום השלישי למילתו, הקב"ה הוציא חמה מנרתיקה כדי שלא להטריד את אברהם באורחים מפני חולשתו. אך כאשר הקב"ה ראה שאברהם היה מצטער מדוע אין אורחים, מיד הוא שולח לו שלושה מלאכים בדמות אנשים. והרי אברהם אבינו היה ביום השלישי למילתו והיה פטור ממצוות הכנסת אורחים, ומדוע בכל זאת שולח לו הקב"ה מלאכים, הרי הוציא במיוחד חמה מנרתיקה כדי שלא להפריעו. אלא כאשר אברהם מאוד הצטער מדוע הוא לא מצליח בעבודת ה', אע"פ שהיה אנוס, אין הקב"ה מעכב ביעדו מלזכות במצוה יקרה זו ולכן שלח לו ה' שלשה מלאכים, וזה ממש בדוגמת פסח שני ומנורה של חנוכה.
וכמו כן בענין 'עקידת יצחק' הרי ידוע נסיון העקידה, והשאלה: הרי כל הנסיון הגדול הזה, ומדוע תפסו דוקא את ענין ה'עקידה', היה אפשר לקרעו 'שחיטת יצחק' 'מאכלת אברהם' מדוע ה'עקידה' כ"כ חשובה בנסיון זה. אלא כתוב בחז"ל: יצחק אמר לאביו" 'אבא, אני פוחד שמא כשתשחוט אותי אזוז והקרבן יפסל אי לכך תקשרני שלא איפסל'. והרי בוודאי שאם יצחק יזוז אין הוא אשם, זהו ממש אונס. אך יצחק לא רצה להפטר בפטור של אנוס, לכן קיבל הנסיון את השם 'עקידת יצחק'. וכאשר נשלח המלאך לעצור את אברהם הרי הוא קורא לו בשמו פעמיים אברהם, אברהם. ומדוע היה צריך לקרוא לו פעמיים. והתשובה לזה: כי בפעם הראשונה לא שמע, כי לא רצה להפסיד את המצוה. אילו היה דבר כזה קורה אצל אחר היה מסכים בכל שניה לרמז שמבטלים את הענין, עד שקראו לו פעמיים שיפסיק. ולפתע ראה את האיל שהכינו לו מן השמים. יסוד אחד אנו רואים: הטמאים, הצטערו על טומאתם, קבלו פסח שני. אהרן הצטער על הקרבן, קבל מנורה לדורות. אברהם אבינו הצטער על השמש, קבל אורחים מהשמים. אברהם הצטער על העקידה קבל איל מן השמים.
פרשת בהעלותך
האדם לא צריך לחפש להיות פטור מהמצוות אלא להיפך, לרוץ ולהתחייב במצוות לקיים רצון הבורא.
Tags:
Hits: 5021
Related Items
-
פרשת וארא - חשבונות שמיםהרב אליהו רוסתמי
-
פרשת משפטיםפרשת שבוע
-
פרשת בא - הזדרזות לתשובההרב אליהו רוסתמי
-
נגיעה במצווהשיחת השבוע
-
עבד השם אמיתי - פרשת ויקראפרשת שבוע
-
פנימיות האדםשיחת השבוע
Latest from הרב משה דיין