פרשת חוקת פותחת בציווי "זאת חוקת התורה" דיני פרה אדומה, מצוה זו היא אחת המצוות המיוחדות שהם 'מצוה של חוק' מבלי שום הבנה שכלית. והנה למרות שישנם עוד מצוות שהם בגדר 'חוק' שאין בהם הבנה שכלית, כגון: איסור שעטנז, בשר בחלב, כלאים. עם כל זאת דוקא על מצוה זו אמרו חז"ל חוקה חקקתי גזירה גזרתי ואין לך רשות להרהר אחריה. ויש להבין מה התיחדה מצוה זו להקרא בתורה בשם 'חוקה' יותר מהאחרות.
ומבארים המפרשים שאף שבשאר המצוות אין לנו בהם הבנה מדוע נאסרו דברים הללו. אבל בפרה אדומה יש בה כעין סתירה, שאפר הפרה מטהר את הטמא, אך הטהור המתעסק בה נטמא. וזה היפך השכל, אם האפר מטהר למה הוא מטמא את הנוגע בו. גם מצינו בה דבר מנוגד לשאר דיני הקורבנות שכולם נעשים בפנים בתוך במקדש, ואם נעשו בחוץ נפסלו. ואילו בפרה אדומה מצותה שיעשו אותה בחוץ.
ומוסיפים המפרשים שיש במצוה זו ללמדנו לימוד גדול, ישנם מצוות שהם מובנים בשכל האדם, כמו דיני נזיקין, כיבוד אב ואם, ועוד רבות כיוצא בהם. ויש לנו הרגשה שאנחנו מבינים את המצוות, ולכן אנו מקיימים אותם. אולם מצוה זו של פרה אדומה למדה אותנו שקיום המצוות אינו צריך להיות תלוי בשכל האדם. אלא לעשות הדברים כפי שציוה ה' מבלי לערב בעשיית המצוות את הבנתנו.
ובמדרש תנחומא (חקת סימן כו) שאל עובד כוכבים אחד את רבן יוחנן בן זכאי אלו הדברים שאתם עושים, נראין כמין כשפים, מביאין פרה ושורפין אותה, וכותשין אותה, ונוטלין אפרה, ואחד מכם מטמא למת, מזין עליו שתים שלש טיפין, ואומר לו טהרת. אמר לו (ר' יוחנן בן זכאי) שמא ראית אדם שנכנסה בו רוח תזזית? א"ל הן, א"ל ומה אתם עושים לו, א"ל מביאין עיקרין ומעשנין תחתיו, ומרביצין עליה מים, והיא בורחת, אמר לו ישמעון אזניך מה שאתה מוציא בפיך, כך הרוח הזו רוח טומאה היא, דכתיב וגם את הנביאים ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ (זכריה יג ב), מזין עליו מי נדה והוא בורח. לאחר שיצא, אמרו לו תלמידיו, לזה דחית בקנה, לנו מה אתה אומר, אמר להם חייכם, לא המת מטמא, ולא המים מטהרין, אלא [גזירתו של מלך מלכי המלכים הוא], אמר הקדוש ברוך הוא חקה חקקתי לכם גזירה גזרתי אין אתה רשאי לעבור על גזירתי, דכתיב זאת חקת התורה. ע"כ.
בספר 'ברכת מרדכי' מוסיף לבאר את הדברים בדרך מוחשית, אדם חולה נכנס לרופא, והרופא נותן לו טיפול תרופתי, כמה סוגי כדורים, יש מהם לקחת לפני אוכל, ויש אחר האוכל, צריך להקפיד לקחת בדיוק את המנה המדויקת לא פחות ולא יותר, בזמנים שנקבעו. האם ישאל השואל למה לא יותר, הרי הכדור מועיל ואם אקח יותר זה יסלק את המחלה יותר מהר. כמובן שאין מקום לשאלות מסוג זה ואחרות, כך זה עובד. זהו טבעה של התרופה. אבל טבע זה מי יצרו, מי קבעו, מי בראו, הלא בורא עולם! הוא זה יוצר הטבע הוא ואין בלתו. כך זה בטבע הגשמי, כך גם בטבע הרוחני, כי גם לרוחניות טבע משלה, טבע זה מי קבעו, מי יצרו, הלא בורא עולם הוא זה! בתוך מי חטאת הוחדרה הסגולה של טהרה התשאל למה? מה יש בה סגולה? כשם שלא תשאל למה אנטיביוטיקה מה יש בה. כי בשניהם אינך יודע למה, ובשניהם החדיר הקב"ה הוא ואין בלתו את סגולת המרפא והטהרה.
פרשת חקת
היסוד לקיום כל המצוות הכתובות בתורה הוא "חוק" - לדעת שכל המצוות הם גזרת מלך גם שאין אנו מבינים טעמם.
Hits: 3996
Related Items
-
פרשת וישב - יוסף הצדיקהרב אליהו רוסתמי
-
פרשת בלקפרשת שבוע
-
פרשת תולדותפרשת שבוע
-
פרשת בהעלותךפרשת שבוע
-
פרשת מטותפרשת שבוע
-
פרשת ויקרא - הגאווה מביאה לכעסהרב צח ויאה
Latest from הרב משה דיין