בפרשה אנו לומדים אחר התגלות יוסף לאחיו, הוא מבקש מהם שיעלו לארץ כנען ויביאו את יעקב אביהם למצרים. בין הדברים מוסיף יוסף רמז שכאשר נפרד מאביו, הם עסקו בפרשת עגלה ערופה. ובכך יעקב אבינו מסיק את המסקנה "רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות". והנה למרות כל זאת מבואר בפסוק "וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע" אנו רואים שיעקב נוסע לבאר שבע. ויש לשאול מה יש לו לחפש בבאר שבע, הרי צריך לנסוע מיד למצרים.
ומצינו שחז"ל במדרש רבה (ויגש פרשה צד) שאלו זאת: להיכן הלך? אמר רב נחמן שהלך לקוץ ארזים שנטע אברהם זקינו בבאר שבע, כמו"ש "ויטע אשל בבאר שבע". ע"כ. וגם תשובה זו עדיין צריך לפרשה מדוע היה צריך לקחת לבניית המשכן דוקא מהעצים שנטע אברהם אבינו, וכי חסר במצרים עצים, לקחת עימם כשיצאו לצורך בנית המשכן?
בספר "ארשת שפתינו" מבאר שיש כאן לימוד גדול ומשמעותי שרצה יעקב אבינו ללמד אותנו. האדם מטבע ברייתו נוטה תמיד לייחס הצלחה שלו לכוחות שלו, לכשרונות שלו, למרות שהוא יודע בבירור ובוודאות שהרבה שותפים להצלחותיו, עם זאת נוח לו לזקוף את זה על חשבון חכמתו ובינתו ולהגיד "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה". אף שבכך הוא מתכחש לאמת ומתכחש לכל אלה שהיו שותפים להצלחותיו, אבל כך נוח לו ואדם עושה מה שטוב לו ונוח לו.
הגמרא במסכת תענית (כג ע"ב) מספרת על חוני המעגל ששואל את אותו זקן שנטע חרוב שמניב פירות רק אחר שבעים שנה כלום בטוח אתה שעוד תחיה שבעים שנה? ועל זה עונה הזקן כשם שנטעו אבותי לי חרובים כי אני מצאתי את העולם בחרובים, כך אני נוטע לבני. כך ידעו כל הדורות "כי דור לדור יביע אומר" ואנשים השקיעו לא לעצמם בלבד אלא גם לדורות הבאים.
יעקב אבינו ידע שאחרי דורות של שעבוד מצרים תבוא הגאולה, עם ישראל יצא ממצרים ביד רמה יזכה לקבל תורה והקב"ה יכבוש לפניו את ארץ האבות. ויקום דור חדש אשר לא ידע את יוסף, והם יזקפו את הצלחותיהם לעצמם לכוחם ולכשרונותיהם, הכל אנחנו ואנחנו. וגישה כזו מנתקת את שרשרת הדורות, מנתקת את הקשר בין דור האבות לדור הבנים. לכן ציוה יעקב אבינו לקחת את עצי השטים שהם מהאשל שנטע אברהם בזמנו, וזה יהיה לימוד מוחשי אמיתי לבני הדור החדש, כי כל כוחם הוא מכוח הסבא אברהם מהשורש. ההיסטוריה לא מתחילה היום, היא רק המשך לדורות קודמים מאברהם אבינו המשך ביצחק וביעקב, מהם קמו השבטים, ועם ישראל כולו. אותם עצי שטים יעמדו כל הזמן לנגד עיניהם ואז ידעו גם יבינו מה הם השורשים שלהם.
ומשום כך גם נבנה המשכן מעצים אלו, להראות לנו כי בכדי לזכות בבנין המשכן, אנו זקוקים לאותו קשר שהיה בין אבי האומה להקב"ה, אברהם אבינו נטע ארזים ופתח מתחת אותם ארזים הכנסת אורחים תחת כנפי השכינה. עם עצים אלו ועם זכותו של אברהם אבינו אנחנו נבנה את המשכן גם אצלינו להשראות את השכינה, עם זכויות אבות ראשונים.
פרשת ויגש
נלמד מפרשתינו כמה מוטלת עלינו האחריות להיות ממשיכי הדורות הלאה.
Tags:
Hits: 5958
Related Items
-
פרשת וירא - השתוקקות למצווההרב אליהו רוסתמי
-
פרשת ויראפרשת שבוע
-
מחילה לזולתמבט לחיים
-
פרשת חיי שרהפרשת שבוע
-
פרשת בראשית - תכלית הבריאההרב רועי בנימין
-
יסוד התפילהשיחת השבוע
Latest from הרב משה דיין