קדושתו של רבי שמעון

לפני כעשרים וחמש שנה, היה בירושלים מכון "יחיאל" מכון שהיו מוצאים ספרי תנאים, על חייהם... ותולדתם. הגיע אמצע החורף, החליטו המכון להוציא ספר על חייו של רבי שמעון בר יוחאי, לקחו סופר ירא שמים, גדול, ובקיא בכתיבת ספרים, שיכתוב את הספר, ביקשו ממנו שעד להילולת הרשב"י שיגמור את כולו הואיל ועד ההילולה יש את כל הכמות הגדולה של הקונים שיקנו, אבל כבר למחרת לא שווה המכירה.
הסופר התחיל במלאכתו, יושב וכותב ומפלא כל חייו הוא כותב ואף פעם לא קרה לי כמות כזאת גדולה של טעויות. המשיך לכתוב ושוב טעויות ושיבושים. אבל למרות הכל  הצליח הסופר להתאמץ עד שהגיע לרגע כתיבת הפטירה של רשב"י. הגיע לקטע הכתיבה שרבי שמעון מספר שהגיע הרגע שהקב"ה וכל המרכבות יורדים למטה לשמוע את התורה שלו ואחר כך קרא ביום הפטירה ישב רבי שמעון והתעטף ואמר וכו' הדברים מנוסחים מולו אבל עדיין מסתבך ולא מצליח לכותבם. הסופר לא מבין למה הוא לא מצליח לכתוב ולמה דווקא עכשיו יש לו כל כך הרבה שגיאות. מצד אחד המוציא לאור מלחיץ ומצד שני הוא לא מצליח להתקדם.

מאחד הימים עלה רעיון לסופר ניגש מיד  למוציא לאור וסיפר לו את כמות הטעיות הלא שגרתית שיש לו בכתיבת הספר ולכן חשב שכל בוקר הוא טובל אולי צריך לעשות טבילה מיוחדת לכתיבת סיפרו של רשב"י, אולי זה יעזור. אמר לו המוציא לאור, צודק קדימה בוא... הסופר הצטער להודיע, אבל כל המקוואות פתוחות רק בבוקר. המוציא לאור התעקש, ויצא הסופר לחפש...  מחפש ולא מוצא. התחיל הסופר  להתייאש עד שלפתע מצא בית כנסת עם מקווה ניגש אל הדלת ובדיוק יצא הגבאי לנעול. הסופר לא ויתר, התעקש  וביקש ממנו ארבע דקות והוא בחוץ, אני חייב לטבול. הסכים הגבאי נכנס לטבול וכשסיים הדלת נעולה, אין אף אחד. התפלא אין מצב שהוא שכח אותי פחות מארבע דקות. הסופר לא ידע מה לעשות אף אחד לא ישמע אותי, התחיל להיכנס ללחץ מתי יגיע לכאן אנשים, אולי בערבית. אולי אין כאן ערבית... אולי בשבת... עד שעלה במוחו רעיון אני כבר סגור בבית כנסת יש כאן ארון קודש כל החומר של הספר עלי אני ישב כאן ויכתוב את כל הספר ליד ההיכל.

התחיל הסופר לכתוב, מיד הכל רץ, נפתחו לו שערי שמים. כל מה שעשה בחודש, עשה עכשיו ברגע. איך שגמר לכתוב את כל החומר, הדלת נפתחת. הסופר נבהל מי זה? הגבאי נכנס והתקרב לעברו וביקש שיסלח לו. "סלח לי, שכחתי שהייתה במקווה, הלכתי לבית, נרדמתי, הגיע לי בחלום איש זקן הדור פנים ואמר לי מה אתה ישן השארת אדם בבית כנסת. קפצתי מהמיטה באתי אליך, לא יודע מי זה בא אלי בחלום. אמר לו הסופר אתה לא מבין אבל אני מבין. ביקש ממנו סליחה ויצאו לדרכם.
הסופר גמר את כל הספר קרא למוציא לאור, סיפר לו את כל הפלא. חיפשתי מקווה בסייעתא דשמיא מצאתי אחד בבית כנסת, הגבאי הסכים לתת לי לטבול אחרי ויכוחים עד ארבע דקות ואני בחוץ, הגבאי שכח אותי לאחר פחות מארבע דקות וכך ישבתי ליד ההיכל וכתבתי את הספר. כך משמים רצו שאני יכתוב בבית כנסת ולא במקום אחר ואיך שסיימתי לכתוב נכנס הגבאי וביקש סליחה כי הגיע אליו משנהו זקן בחלום.
זה זכותו ומעלתו וקדושותו של רבי שמעון בר יוחאי