פעם נפגשו רבי נפתלי מרובשיץ ידוע שהיה צדיק יסוד עולם, עם רבי נפתלי מליז'נסק, הנכד של רבי אלימלך מליז'נסק. ישבו ודיברו, פתאום ראו מרחוק אדם מתקרב. אמר רבי נפתלי מרובשיץ, האדם שמתקרב אלינו עוד מעט יביא לנו כסף, כמה שייתן בשפע. כך עברו כמה רגעים ואותו אדם הגיע לעברם פתח את דבריו בשלום והוציא מכיסו ארנק תפוח מלא דינרי זהב ובקש שיקחו כפי רצונם. שניהם לא הבינו פשר הדבר ושאלהו, מחמת מה בכך? אמר להם, זה בזכות רבי זושא (שהיה אח של רבי אלימלך מליז'נסק) וכך סיפר, אני הייתי אדם שאין לו כלום ובזכותו נהיה לי שפע כמו חול הים, בהתחלה שהתחתנתי הייתי עוזר במאפיה, ובזמנם אנשים עשירים לא היו מגיעים למאפיה, אלא היו שולחים את העוזרים של המאפיה לביתם של העשירים ושמה היו אופה בבית. החיים שלי לא היו לי קלים, גם הייתי מקבל פרוטות. עד שבסוף בעל הבית פיטר אותי והביא משהו אחר תחת עבודתי. אשתי עבדה בכובסת וגם היא קיבלה ממש פרוטות. הגענו למצב בבית שלא היה אפילו לחם לאכול, עוד שבימות החורף היה לנו מעיל אחד או אני או אשתי לובשים אותו. עד שחלתי ברגלים והייתי הולך על קביים. גם קשיים בפרנסה וגם בעיות רפואיות.
יום אחד אשתי ישבה בבית ושמעה מאחור אנשים רצים, שאלה, מה קרה? אמרו לה, רבי זושא הגיע לרחובה של העיר שכך היה דרכו כל פעם היה מגיע לעיר מסוימת עם הכרכרה ועומד בלבה של העיר ומחלק ברכות. כולם רצו לעברו, איזה אדם לא היה רוצה לקבל את ברכתו של רבי זושא. גם אשתי ביקשה ממני לרוץ לבקש את ברכתי לפרנסה ובריאות. החלטתי כמה שקשה לי ללכת עם הקביים בכל זאת הלכתי. כשהגעתי לשם ראיתי מלא אנשים, התחלתי להתעייף, חשבתי ללכת לבית כי קשה לי לעמוד. אבל איך שבאתי לחזור, שמעתי את רבי זושא צועק לי "רבי יוסף בוא לפה". לא חשבתי שהרבי קרא לי. כל אחד שקראו לו יוסף הגיע לרב, אבל הרבי דוחה את כולם, לא לך קראתי, לא לך קראתי...
רבי זושא שאל אין כאן עוד משהו ששמו יוסף. אמרתי לא יכול להיות שהרבי יקרא לי, אבל בכל זאת התחלתי להתקרב אל עברו של הרב עם הקביים, כולם חשבו בלגלוג, למה נראה לו שהרבי יקרא לו, ופינו לו את הדרך בגלל שהיה עם קביים. כשהגיע לרבי זושא אמר לי בשמחה, אותך חיפשתי. מה המצב שלך בבית? עניתי לרב, גרוע מאוד, יש לי ארון והוא לא יכול לשמש בתור ארון כי אין לי מה לעשות עם ארון, לא בתור שולחן כי אין לי מה לעשות גם עם שולחן. אמר הרבי תביאו לנו יין והביא לי לשתות, לאחר מכן הביא לי שלש מטבעות וביקש ממני להשים אותם בארגז ומתי שאני ירצה להוציא כסף מהארגז אף פעם לא יחסר לי כלום. כך היה לקחתי את שלש המטבעות שמתי אותם בארגז מתי שהייתי צריך כסף הייתי לוקח משם, עד שנהייתי גביר אדיר ולא היה חסר לי כלום, הייתי מכניס את היד ולא נגמר. לכן למה שאני לא ייתן לכם אני נהנה לתת ולא חסר לי אחר כך כלום.
זכותו יגן עלינו אמן.
ברכתו של רבי זושא
רוממותו ועוצמתו של רבי זושא בברכתו שיכולה להפוך את מזלו של האדם מעוני לעושר רב.
Hits: 7582
Related Items
-
על פי תהוםסיפורים מהחיים
-
מטמון בהפתעהסיפורים מהחיים
-
אכילת מצה בשואההלקח שבסיפור
-
בנות של כוס 'לחיים'סיפורים מהחיים
-
יה ריבון עולםסיפורי צדיקים
-
אהבה רבהסיפורים מהחיים
Latest from הרב דניאל זר