המנהל הגוי

מסופר על יהודי אחד חסיד של האדמו"ר מקוצק, קראו לו גולף, הוא היה חסיד אמיתי קשור מאוד לרבי. היה לו משפחה מבורכת, וחיפש עבודה לפרנסתו. באותו זמן היה מכרז של השלטון, והוא ניגש להציע עצמו למכרז ולבסוף זכה. גולף היה חכם גדול ידע לנהל ולעבוד בצורה הטובה ביותר. כך התחיל, שכר פועלים, יהודים, גויים, סידרם בקבוצות, על כל קבוצה הניח אחראי עליהם, על כל האחראים הניח מנהל. למנהל קראו ג'וסף, הוא היה גוי שהלך כל חייו ולמד רפואה, חיפש שאנשים יעמדו בתור ויחכו לו והוא ישב בהתנשאות מעל כולם, גאוותן גדול כמו כל הגויים. אבל למרות כך שלמד רפואה,  לא מצא עבודה. כך היה, חיפש עבודה שיהיה בה מנהל ובעל הבית, עד ששמע על אותו יהודי בשם גולף שזכה במכרז והיהודי חיפש מנהל עבודה. ניגש ג'וסף להציע את משרתו וכישרונותיו להיות מנהל עבודה ומיד קיבל את התשובה החיובית שהיינו מהיום המנהל של המפעל. למרות כל זאת אפילו שהיה המנהל על כולם הפריע לו סוף כל זאת שיש משהו מעליו שהוא בעל הבית ולא סתם משהו מעליו אלא בעל הבית יהודי, לא סתם יהודי אלא חסיד עם זקן ארוך, זה היה מוציא את עיניו ומרתיח את ליבו שהיה שונא יהודים בצורה לא רגילה. הפועלים עובדים כראוי מביאים עגלות שקים של חול, אבנים, מסדרים, הכל עובד כמו שעון. ואותו ג'וסף  כל העבודה חושב מה לעשות עם אותו יהודי שמעליו.

כל יום הפועלים היהודים הולכים להתפלל כדרכם בקודש ולאחר מכן לימוד גמרא דף היומי. הפועלים הגויים הולכים לבית מרזח שותים יין בשפע ומשתכרים. חשב ג'וסף המנהל לנצל את הזמן שהם שיכורים וללכת לדבר איתם כמה מסוכנים היהודים וללכלך עליהם ובפרט שאנחנו לא שמים לב איך אנחנו גויים מכובדים מכופפים ליהודי אחד עם זקן גדול. כל הגויים התעצבנו והתחילו בוויכוחים מה לעשות. קם ג'וסף המנהל והרגיע את כולם בפתרון הנפלא שלו, אני למדתי רפואה ולכן אני יכין סם מיוחד שניתן אותו ליהודי וזה יגרום לו לנשירה בכל הגוף ולא יישאר לו לא זקן ולא פאות כלום. נראה אותו כמו כל גוי, כולם הסכימו במחיאות כפיים ובשאגות.
אחד מהציבור חיפש כל הזמן איך להשיג כסף, לכן חשב במוחו שילך לאותו יהודי ויספר לו את הסוד בתנאי שייתן לו כמה לירות. לפחות יקבל משהו מה שכאן לא מקבל כלום. הגיע לאותו גולף בעל הבית וסיפר לו את הסוד.  שמע זאת גולף לא ידע מה לעשות, האדמו"ר מקוצק היה בעיירה אחרת אין לי זמן ללכת אליו. הפתרון היחידי שעלה במוחו ללכת ליער לשבת לבד ולחשוב מה לעשות. בזמן שהוא יושב וחושב עוברת כרכרה לפניו ומרוב שהיה טרוד במחשבתו לא פנה ליבו אליה. הוציא חסיד אחד את ראשו מהכרכרה וצעק לעברו "אברך, אברך, ממה אתה מודאג". הרים גולף את עיניו וראה את הכרכרה של האדמו"ר מקרלין. עלה לעגלה ושאלו הרבי לשלומו. סיפר גולף את כל הסיפור מה מזימתם של הגויים לעשות לו. אמר לו האדמו"ר מקרלין, אין לך ממה לדאוג. מחר תבוא תתפלל אצלי בבוקר ותיגש אלי לאחר התפילה. היהודי שמח אפילו שהוא היה קרוב לאדמו"ר מקוצק ולא הלך לאדמורים אחרים אבל בכל זאת קיים בשמחה את דברי הרבי, הגיע לביתו סגר את חלונותיו שלא ידעו שהוא נמצא בבית, למחרת בבוקר קם ויצא לדרכו לטבול במקווה ומיד המשיך את דרכו לבית הכנסת של האדמו"ר מקרלין.
לאחר התפילה ניגש גולף אל האדמו"ר. הרבי חשב ולאחר מכן ביקש ממנו שני בקשות, שתשיג את המפתח למוזיאון הערוני, ותביא לי את  השם של הגוי ואת שם אמו. גולף התחיל את דרכו לקיים את בקשותיו של הרבי,  את השמות שלהם השיג במהרה. אבל את המפתח של המוזיאון זה היתה קשה במיוחד, אבל למרות זאת פתר אותה. ניגש גולף אל השומר נתן לו שוחד וקיבל את המפתח וכך הצליח לעשות את שני הבקשות של הרבי.

הרבי לקח את המפתח ביד אחת וביד שניה הסתכל על השם של הגוי ושם אמו. גלגל את הדף ונתן לגולף את המפתח וביקש שידאג עם איזה תירוץ שהמפתח יהיה בידיו של אותו גוי. גולף לא ידע לעשות זאת בלי שיסתכן. אבל הרבי אמר ולא שואלים ניגש אל ג'וסף נתן את המפתח לידיו וסיפר לו שזה המפתח של המוזיאון העירוני. איך שג'וסף בא לשאול מאיפה. גולף צעק אני מאחר לפגישה מאוד חשובה בבקשה תשמור לי על המפתח אל תיתן אותו לאף אחד. אותו יהודי ברח ליער לראות אולי עדין האדמו"ר מקרלין נמצא להחזיר לו שלום ובדיוק הגיע בדקות האחרונות של הרבי בעיירה הזאת. ניגש לעברו וביקש ממנו שיכול לחזור לביתו בשלום. גולף הולך בנחת לביתו בהרגשה של אמונת חכמים ממש הרגיש שהעצים מוחאים לו כפיים. פתאום הוא רואה אסיפה בעיר, ניגש ושאל מה התרחש? אמרו לו בצער, "אתה צריך לחפש מנהל חדש". ג'וסף פשוט השתגע, הוא נכנס למוזיאון והתחיל לשבור כל מה שמול עיניו, אם לא היו עוצרים אותו הוא לא היה משאיר כולם. דבר כזה לפחות עשרים עד שלושים שנה בכלא, אף פעם לא האמינו שיהיה משוגע כזה. אמר גולף בליבו, אם זה מברכתו של הצדיקים אני מאמין שדבר כזה יקרה.
זכותם תגן עלינו אמן.