ברכת שהחיינו בבין המצרים

בספר חסידים (סימן תתמ', ספר חסידים חובר על ידי רבי יהודה החסיד שהיה אחד מן הראשונים) כתב "יש מן החסידים הראשונים שלא היו אוכלים פרי חדש בין י"ז בתמוז לתשעה באב כי אמרו איך נברך עליו שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה והוא זמן פורענות", והיינו כיוון ששלושת השבועות בין י"ז בתמוז לתשעה באב הם ימי צער ותוכחה וחורבן לעם ישראל לכך נמנעו לברך ברכת "שהחיינו".
אולם הגאון רבי ישראל איסרלן בעל הספר "תרומת הדשן" (היה גם כן מתקופת הראשונים רק שהיה יותר לקראת הסוף) היה נוהג לברך שהחיינו בימי בין המצרים משום שאין מעבירין על המצוות.
מרן בשולחן ערוך (סימן תקנא' סעיף יז') פסק "טוב להיזהר מלומר שהחיינו בין המצרים על פרי או על מלבוש", וגם רבינו האר"י בספר שער הכוונות (דף פט' עמוד ב') כתב שאין לברך שהחיינו בימי בין המצרים, וכן הסכימו עוד הרבה אחרונים שלא לברך שהחיינו בימי בין המצרים, וגם כן לא יאכל אותו בשלושת השבועות בלי לברך עליו ברכת "שהחיינו", ולכן יניח את הפרי החדש או את הבגד לאחר תשעה באב ואז יאכל את הפרי או ילבש את הבגד ויברך עליהם "שהחיינו".
 
וכל מה שדיברנו עד עכשיו זה בימי החול שבבין המצרים אבל בשבתות בבין המצרים מותר מעיקר הדין לברך "שהחיינו" על פרי חדש או על בגד והטעם לכך כיון שהמנהג לא לברך שהחיינו הוא מן החסידים הראשונים שהיו נמנעים מזה וזה לא אסור מדין התלמוד, וגם מרן בשולחן ערוך לא רשם בלשון אסור אלא רשם טוב להיזהר ויש עוד טעמים להקל, לכן מותר מעיקר הדין לברך ברכת "שהחיינו" בימי בין המצרים,(אולם יש כמה אחרונים שמחמירים לא לברך "שהחיינו גם בשבתות שבימי הספירה).

פסק מרן בשולחן ערוך (סימן תקנא' סעיף י"ז) אם יש מילה או פדיון הבן שחלו בימי בין המצרים מברכים ברכת "שהחיינו" כיון שזה מצוה שהיא בזמנה ואי אפשר לדחות את הברכה יותר מאוחר וכן אי אפשר לדחות את המצוה, וכן פסק הרמ"א (סימן תקנא' סעיף י"ז) שפרי חדש שהזמן שלו בשוק קצר ואם לא יקנה ממנו עד אחר תשעה באב יוכל להיות שלא ימצא אותו בשוק מותר לאוכלו ולברך עליו "שהחיינו" כיוון שזה מצוה עוברת, אך עדין טוב להניחו עד השבת ובשבת לברך עליו "שהחיינו", (והיום שיש מקררים שאפשר להניח את הפרי וישמר לעוד זמן ראוי להחמיר שלא לאכול מהפרי בימי בין המצרים אלא יניחנו במקרר עד אחר תשעה באב, אולם אם הפרי יתקלקל או אם תשתנה איכות הפרי אז יעשה כמו שכתבנו לעיל).

מי שבירך בטעות על פרי חדש בימי בין המצרים ברכת הנהנין (כגון שבירך בורא פרי העץ) ולפני שטעם ממנו נזכר שהוא פרי חדש שאז צריך לברך "שהחיינו" אף על פי שזה בימי בין המצרים יברך "שהחיינו" שלא יפסיד את הברכה.  

לסיכום: נוהגים להימנע שלא לאכול פרי חדש או ללבוש בגד חדש בימי בין המצרים אלא יניחם עד אחר תשעה באב,אולם בשבתות שבימי בין המצרים מותר מעיקר הדין ללבוש בגד חדש או לאכול פרי חדש ואז לברך עליהם "שהחיינו".
אם הפרי שנמצא בשוק זמנו קצר ואחר תשעה באב ספק אם ימצא בשוק מותר לברך עליו "שהחיינו" וטוב להניחו עד שבת.
מילה או פדיון הבן שחלו בימי בין המצרים מברכים ברכת "שהחיינו".
אם בירך בטעות ברכת הנהניו ולפני שטעם נזכר שזה פרי חדש ועכשיו זמן של בין המצרים אף על פי כן יברך "שהחיינו" ולא יפסיד את הברכה.