ערב תשעה באב

בערב תשעה באב בתפילת מנחה אין אומרים תחנון וכן לא נופלים על פניהם מפני שתשעה באב קרוי מועד (חג) שנאמר במגילת איכה (פרק א' פסוק טו') "קרא עלי מועד לשבור בחורי", ואף על פי שתשעה באב הוא יום אבל וצער על החורבן, מכל מקום הכתוב כאן רמז שעתיד היום הזה להפוך ליום טוב ולשמחה, והגמרא בתלמוד ירושלמי (ברכות פרק ב' הלכה ד') שהמשיח נולד בתשעה באב.
אף על פי שאין לומר תחנון ונפילת אפים במנחה בערב תשעה באב, מכל מקום אלו שנהוגים לומר תיקון חצות (רק תיקון רחל, ראה מה שכתבנו בזה במנהגי בין המצרים) יכולים לאומרו גם בערב תשעה באב.
הרמ"א פסק (סימן תקנג' סעיף ב' בסוף) אין לטייל בערב תשעה באב.

המשנה במסכת תענית (דף כו' עמוד ב') אומרת ערב תשעה באב לא יאכל אדם שני תבשילין ולא יאכל בשר ולא ישתה יין, וכן פסק מרן בשולחן ערוך (סימן תקנב' סעיף א') ולכן אסור מן הדין לאכול בשר (וגם בשר עוף בכלל האיסור) ולשתות יין, (ואף על פי שכתבנו לעיל בהלכות תשעת הימים שלא לאכול בשר מראש חודש זה דווקא מצד המנהג אבל בסעודה המפסקת זה אסור מן הדין), ונהגו להחמיר שלא לאכול גם דגים.
וכן אסור מן הדין לאכול שני מיני תבשילין בסעודה מפסקת, אפילו בישל מין אחד בשני סירים אלא שסיר אחד עשה בו את התבשיל רך ובסיר השני עשה את אותו תבשיל קשה אסור, וכן אם עשה אחד צלוי ואחד מבושל אפילו שהוא מין אחד אסור כיוון שזה נחשב לשני תבשילין.

אם מבשל אותו המין בשני סירים (ואותו דבר עושה לשניהם או שמבשל את שניהם או צולה את שניהם ששניהם שוים) ועושה זאת מחמת שיש הרבה אנשים בבית, שאי אפשר לעשות את האוכל בסיר אחד מותר לאכול משני הסירים.
דבר שנאכל חי כמות שהוא כגון:פירות וירקות אם בישל אותם נחשב הדבר לתבשיל ואסור לאוכלו עם תבשיל אחר (ולכן אם בישל ירק כגון חציל וכדומה נחשב לתבשיל אחד ואסור לאוכלו עם תבשיל אחר כגון ספגטי), ומכל מקום אם דבר שדרכו בכך כל השנה לבשל את שני התבשילים ביחד נחשב הדבר כתבשיל אחד (כגון שעושה כמה ירקות בסיר אחד או שעושה אורז ממולא וכדומה) ומותר לאוכלו בסעודה מפסקת.
מותר לאכול לחם או עוגה עם תבשיל אחר (כגון שאוכל לחם ובאמצע הסעודה רוצה לאכול אורז), והטעם שלא אסרו חכמים אלא דווקא שני תבשילין אבל מיני מאפה אינן נקראים תבשיל לענין זה.
מותר לאכול פירות וירקות חיים בלא בישול אפילו מכמה מינים שאין דינן כדין תבשיל.
גבינה ומוצרי חלב דינם כדין פירות חיים ואין עליהם שם של תבשיל (ואף על פי שהחל מפוסטר מכל מקום אין זה נחשב כתבשיל), ומכל מקום אם טיגן או אפה את המוצרי חלב כגון שעשה פיצה או בורקס, אז דינו כדין תבשיל ואסור לאכול עימו עוד תבשיל.

סלט שעושים מירקות (כגון עגבנייה ומלפפון ובצל וכדומה) מעיקר הדין מותר לאוכלו עם עוד תבשיל והמחמיר שלא לאוכלו עם עוד תבשיל תבוא עליו ברכה.
מעיקר הדין מותר לשתות תה או קפה או נס קפה בסוף סעודה מפסקת שאין זה נחשב כתבשיל נוסף אולם טוב להחמיר שלא לשתות.
אין לשתות שכר בסעודה מפסקת אולם אם רגיל לעשות כך בכל סעודותיו בכל ימות השנה לשתות שכר (ועושה זאת משום שרוצה לעורר תאות האכילה או משום לחמם את האיצטומכא דגי שיהיה טוב העיקול) או שהוא אדם חלוש, מותר לשתות שכר.
המנהג לסעוד את סעודה המפסקת שיושבים על הארץ, ויניח תחתיו בגד או שמיכה שיפסיק בינו לבין הארץ, וזקן או חולה אפשר לשים תחתיהם כרית.
אין צורך לחלוץ נעלים בסעודה מפסקת.

לכתחילה לא ישבו שלושה אנשים שאכלו פת ביחד כדי שלא יתחייבו בזימון, ובדיעבד אם ישבו ואכלו יחד והתחייבו בזימון יזמנו.   
כל מה שדיברנו זה דווקא בסעודה מפסקת, וסעודה מפסקת נקראת סעודה שאוכל אותה אחר חצות יום והיא הסעודה שלפני הצום, אבל אם אוכל אחריה עוד סעודה אינה נחשבת הסעודה הראשונה בתור סעודה מפסקת אלא השניה נחשבת בתור סעודה מפסקת, וכן אם אוכל סעודה זו לפני חצות יום אפילו שאינו אוכל אחר חצות יום עוד סעודה, הסעודה הראשונה שלפני חצות יום אינה נחשבת בתור סעודה מפסקת, אולם אם אוכל סעודה אחר חצות יום ודעתו לאכול אחריה סעודת ארעי (ולא דרך קבע) הסעודה הראשונה נחשבת בתור סעודה מפסקת.

אם סיים סעודתו ואפילו ברך ברכת המזון מותר לו לחזור ולשתות, ואפילו קיבל את התענית בליבו, אבל אם קיבל התענית בשפתיו אינו רשאי לאכול ולשתות עוד.
אם שותה מים הרבה שלא לצמאו (דהיינו שאינה צמא לשתיה אלא עושה זאת רק כדי שלא יצמא בתשעה באב) אין לו לברך על המים לא ברכה ראשונה ולא ברכה אחרונה, אבל אם שותה שאר משקים אפילו שלא צמא צריך לברך בין ברכה ראשונה ובין ברכה אחרונה (אם התחייב בשיעור רביעית שזה 81 גרם).